רציתי לברוח מקמפוס בית הספר שהיה סוג של ישות רובוטריקית וכעס עלי שאיחרתי לאוניברסיטה כאילו לא למדתי כלום ורציתי להסביר לו שלאף אחד לא אכפת ושיתגבר על עצמו והוא לא הקשיב וחסם לי את כל נתיבי הבריחה עד שנפלטתי אל היציאה בה היה מן מתחם מזללת פסטות/דרייב אין של פרסומות כי קשה לממן חינוך בתקציב הנוכחי והשמש בדיוק שקעה מתוך הבנה לרחשי הלב ומשבי רוח מהים דחפו אותי במורד גרמי מדרגות שגדלו וקטנו לסירוגין והייתי כל כך עייפה מהדרמה כאילו בשביל מה צריך כל כך הרבה איתני טבע כדי לומר חצי מילה על מין
הנה דיוקן משוער של בני הממזר יובב
