המשפט הזה [ראו כותרת] מתמצת פחות או יותר
את תחושת הריקנות בבטן שלי
[או שזה ה-20 צומות שעשיתי בשנה האחרונה]
לפני שתעלו ספקולציות כגון אנורקסיה ומחלות מזוויעות אחרות,
הנה כמה דברים מעצבנים שהגיע הזמן לעשות בהם סדר.
רק שתדעו, אני רוב הזמן מסתדרת, לעיתים מתפרקת,
בסה"כ טיפש-שרה נורמאלית.
#1: יש לי בעיה בבטן [שנשמעת יותר גרוע ממה שהיא באמת]-
שאין לי מושג איך קוראים לה אבל בעצם יש לי פצעים בקיבה.
הדבר גורם לי לכאבי בטן רוב הזמן החל מלפני שנה, והדבר בטיפול:
ראו 20 צומות - עושים צום לפני בדיקות בטן.
בנוסף > מכאן אני לא אוהבת שנוגעים לי בבטן.
#2: 4 פטירות שהיו במשפחתי ב3 חודשים האחרונים:
בת דודה של אמי, סבי, דוד של אמי, חותן הדוד.
כן, זה קשה, זה עצוב, עוברים הכל עם תמיכה.
#3: חברת משפחה קרובה חולה בסרטן.
כל הדברים הללו נוראיים ומעצבנים ועצובים,
אבל אל תרחמו עלי, את זה אני ממש שונאת.
אני לא חלשה, עברתי דברים יותר גרועים,
[אמנם לא בבת אחת]
ואני באמת אוהבת את כולכם ולא אתן [בכוונה]
שמשהו מזה ירחיק אותנו [כל אחד ייקח את האמרה הזאת לעצמו]
חוץ מזה - יש דברים טובים:
אני הרבה יותר מחוברת לאבא שלי [ראו שנה ראשונה של הבלוג]
מקבלת ציונים גבוהים [יותר זמן ללמוד]
*חושבת*
אני מפסידה הרבה בי"ס D=
תלמדו מהחיים, תחקרו, תריחו [שימו לב לסגול הרועד - פלעכס]
פוסט הבא - יותר אופטימי - it's a promise
3>
ציטוט ותמונה [קשורים]:
carpe diem, seize the day boys, make your lives extraordinary
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Ebonie