העולם הוא מטבעו גדול.

סעמק נו מה נסגר איתי.

שנה שעברה הסתכלתי עליו,נדלקתי עליו טיפשה ואמרתי שאני לא שווה בשבילו. אבל במקום זה התאהבתי או משהו בסגנון בגרועים ממנו,כאלו שמתחילים עם כל אחת.

עכשיו בכיתה זה שיחות "-השםשלי- אפשר נייר טואלט?" "אה כן" ~מביאה~ "תודה" ודברים מפגרים כאלו,אבל באמת שלא יצא מזה כלום. אני כ"כ רואה את זה וזה מתסכל.

אני יודעת שאני פסימית,אבל אי אפשר לבנות קשר משיחות מטופשות כאלו. ואני לא מכירה אותו מספיק. לדעתי הוא נראה בנאדם מדהים,וזה שהוא מנגן ולא יודעת

אבל לא ממש דיברתי איתו,ובטח הוא גם לא מרגיש כלפיי משהו.

ארג אני שונאת לאהוב.

כל החיי מסך האלו,בשביל מה? בשביל מה אני צריכה אתזה?

כי טוב לי כאן,אני מרגישה מוגנת.

כי כאן אני קובעת את החוקים,ולא הם.

בוהו.

עריכה כעבור אממ.. 11 חודשים:

חה, טיפשה. הייתי ונשארתי. אולי גדלתי בטיפשות, איך? איך עשיתי מעשה כזה?

חיי מסך.. לפחות זה דיי נעלם. ואיתו גם רוב האנשים שהכרתי מכאן |:

אז אמא כן צדקה.