מיומנו של רופא צעיר. על רופאים, חולים וחיות אחרות

כמובן, בפרפרזה על המשפט הידוע.

אכן, שברת לי את הלב לחתיכות קטנות.

טוב, בל נגזים. היה קשר, היתה נסיקה, אבל לא הצלחנו לשמור על גובה ושכחנו לתדלק, כך שנגמר הדלק... עד כאן מטפורות מתחומים שאני לא מבין בהם.

אז אולי פתאום תהיה הקלה כלשהי על חשבון הסלולר שלי, וכן על הוצאות דלק. מצד שני, אולי אצרוך יותר סרטי וידיאו (מה עוד שקניתי בדיוק רמקול בשביל שעת הסרט בזמן ה TREADMILL.

ומה חדש בבית החולים ? הימים חולפים ונראה שבלי משים אני לומד להיות רופא קצת יותר טוב. טיפה.

אתמול פנתה אלינו בחורה צעירה שבלעה (לדבריה) מאה כדורי אספירין. אני לא ממליץ. אם כבר להתאבד, יש דרכים טובות ומהירות יותר. מפאת סיבות אתיות אני מעדיף שלא לפרט את הדרכים הטובות כי אם את הטובות פחות.

אקמול לדוגמא היא דרך גרועה למות. הוא פוגע בכבד באופן קשה ובלתי הפיך, דבר שלא בהכרח גורם למוות (לפחות לא בטווח הקצר) אך כן פוגע בתפקוד המוחי, נטייה לדימומים בכל הגוף, גרד, צהבת ועוד.

אה, כן, הערה קטנה:

זה מכבר החלטתי להקדיש בבלוג צנוע זה כמה מילות הדרכה לחולה הממוצע. סתם כמה טיפים על איך להתנהג, מה לדבר ולאן לפנות כשבאים לרופא/מוסד רפואי. כמובן שבהתאם להחלטה אמיצה זו לא עשיתי כלום.

אבל אם כבר...

הייתי רוצה שיובן אחת ולתמיד מהו טיפול רפואי. כאשר את/ה בא לרופא, מה שהוא עושה מורכב מכמה חלקים:

1. מעריך באופן זריז האם הוא והסביבה בה הוא נמצא ערוכים לטפל בך בצורה מיטבית - מנהל מחלקה בבית חולים לעולם לא יטפל באדם בהתקף לב קשה או תאונת דרכים חמורה. הוא קודם כל יזמין פינוי. למה? כי גם אם הוא שפיץ עולם ויודע בדיוק מה לעשות, המטופל צריך סביבה רפואית שאין לו במיקום הזה.

2. מנסה לעמוד על בעיית החולה באמצעים המיידיים העומדים לרשותו. מחקרים מראים ש 90% מהאבחנות נעשות באמצעות חקירת החולה (יעני שיחה) בלבד. המשמעות היא שכשרופא שואל אותך שאלות, זה מאוד חשוב. זה חלק אינטגרלי מהבדיקה ואין לזלזל בה. לאחר הבדיקה המילולית מגיעה הבדיקה הגופנית בה הרופא 'בודק' את החולה. גם כאן צריך להיות לארג'ים עם הרופא. אם כואב לך הגרון, על תמנע מהרופא מלבדוק את לחץ הדם שלך. זה חשוב לו ולך מאוד, גם אם אתה לא מבין בדיוק למה.

3. במידה והרופא חושב שיש צורך בהמשך בירור הוא ישלח את החולה לאחת משני סוגי בירורים אפשריים: בדיקות דם ובדיקות הדמיה. בדיקת דם איננה אחת. אם היינו לוקחים מאדם אחד את כל בדיקות הדם האפשריות הוא היא נשאר פחות או יותר ללא נפח דם כלל ! הרופא צריך להחליט אילו בדיקות דם רלוונטיות במקרה זה. בדיקות הדמיה כוללות צילומים (חזה, בטן, אגן, גפיים), בדיקות CT, בדיקות אולטרהסאונד (כן, יש גם US שלא לנשים בהריון), MRI, PETת SPECT ועוד. לכל אחת מהביקות הללו חוץ מה US יש תופעות לוואי ולא כדאי לעשות אותם כשיגרה לפני מחשבה קודמת.

4. טיפול, מגיע רק לאחר השלבים הקודמים. טיפול יכול להיות רפואי, הווי אומר בצורת תרופות, או כירורגי בצורת פרוצדורות ניתוחיות.

5. השגחה. מילה שאצל החולה פירושה בדרך כלל 'בזבוז זמן' או 'שכחו אותי', ובאמת משמעותה שהות שבה הצוות הרופאי/סיעודי יכול להעירך את תגובת החולה לטיפול והמשך צורך בהתערבות.

מסקנה, כשאתה מרגיש שהרופא שכח ממך כי הוא בדק ולא קרא לך שוב, תחשוב שנית. אתה בהערכה וזה חשוב ביותר.

עד כאן לבינתיים.