אני שונאת כשמשהו מאכזב אותי.

בזמן האחרון זה קורה הרבה...

אני שונאת את האשליות האלה, הציפיות האלה למשהו שהיה מיועד לכישלון מהתחלה.

אני שונאת כשאני מדברת לא ברור, כשאין קשר בין דברים שעולים לי בראש.

מתחילה לשנוא את החיים המעצבנים האלה

ולא, אני לא סתם "מתבגרת" שמכל דבר קטן נהיה סוףהעולם או שמכל דבר אני צריכה להתאבד...

אני לא חושבת שמשהו יחרב אם יקרו לי דברים פוגעים, בסופו של דבר זה רק יחזק אותי!

אבל בינתיים, זה כואב

אוהוהוהו כמה שזה כואב.

ואתה, הלוואי שהיית יודע מי אתה...

אם רק היית יודע כמה נפגעתי, אולי היית משתנה או מתחרט

אבל אני לא מהאנשים האלה,

לא מאלה שיגלו באמת מה הם מרגישים

ככה שאתה באמת לא יודע כמה בא לי לבכות לפי שאני נרדמת, וכמה שהחלומות עלייך לא עושים לי טוב בבוקר

אבל כנראה שאתה גם לא תדע...

הלוואי שמישהו יפגע בך כמו שפגעת בי

זה מה שרץ לי בראש, אבל אני משתדלת למחוק את זה כמה שיותר מהר...

כי אני בחיים לא אאחל למישהו אחר מה שאני לא ארצה לקבל.

אז במקום זה...

שיהיו לך אחלה חיים ואני באמת מקווה שתמצא סוףסוף מישהי שפשוט לא תרצה לפגוע בה..

בחיים צריך ללמוד לקחים.