This is my life...Jenny's life

שפתייך נוגעות בשלי..

אני יודעת שזאת תיהיה הרגשה של שניה..

ואחרי זה אני יחפש אחד אחר..

וזה לא כי אתה לא טוב לי.

זה כי אני לא יודעת מזאת אהבה אמיתית..

אני ל יודעת מזה רגע של לבד..

מזה הרגשה של פרפרים בבטן..

לא יודעת מזה להגיד לבן אני אוהבת אותך..

אחרי שהלכתי לאחר..

הבנתי שאתה חסר לי..

שהרגע הזה שלנו לא צריך להיות לשניה..

הוא צריך להימשך לעולמים!

אבל אני יכולה לשכוח ממך..

אתה כבר לא תיהיה שלי.

פגעתי בך כ"כ..

שאלי לא תירצה לחזור..

לא תירצה להחזיר את הרגע הזה שלנו..

אני משאירה לך את המיכתב הזה בתקווה שתיקרא אותו מתישהו..

ותבין שהפעם הבנתי מזאת באמת אהבה...

ומה שאני רוצה מהחיים שלי למרות שהיה מאוחר..!

**עריכה**

וואי דיי הגעתי למסקנה אנשים פשוט לא מכירים אותי..

לא יודעים מי אני באמת..

אני תמיד עומדת אחרי מסכה..

אבל אני מפחדת לצאת לעולם..

מפחדת שוב להיפגע..

אבל אם אני ימשיך ככה כולם התרחקו ממני עם כל הטעיות שלי..!

ואני לא רוצה את זה..

לא רוצה להישאר לבד..

חשבתי שאם אני יעבור לכפר הירוק יהיה לי טוב..

במה בדיוק?!

באריאל כולם דופקים לי מבטים..

וזה כי הם לא מכירים אותי..

אפ'חד ל יודע שאני ניפגעת מהר מאוד..

אפ'חד לא עבר חצי מימה שאני עברתי..

אפילו החברה הכי טובה שלי שחזרה מהמוסד..

דפקה לי ת'מבט הכי דפוק שיש.!

אפילו היא ל שמחה ליראות אותי..!

פאקק איפה טעיתי?

למה אני צריכה לעבור את זה.!

לא רוצה נימאס לי.!

עפתי להתאבד..-.-"