מתנגן ברקע- Orphaned Land - The Beloveds Cry

טוב הגיע הזמן ללכת אחרי החלומות שלי...חשבתי מה החלום הבאמת עמוק ונשגב שלי.

והגעתי להחלטה... זמרת אופרה או יו נו goth בקיצור שאני אשיר אופרה.. למזלי למרות העישון אני עדין מגיעה לאוקטבות גבוהות... אבל אני חייבת להפסיק לעשן  זה כאילו שאני בדרך לחלום ןבמקום לפעול אני הורסת לי את הפנטזיה וצריכה למצוא להקה.

זה זה לא קל למצוא להקה וזה יותר לא קל להפסיק לעשן אחרי הקפסא הזאת אני מפסיקה..

כן כן ג'ונסון אני יודעת שאני תמיד אומרת את זה.

לא יודעת צריכה מוטוביציה אם רק הייתה לי להקה...

טוב משעמם לי... אני שומעת Madonna-You'll See צריכה לשמוע את השיר הזה.

אפשר להגיד שתגברתי עליו למרות ששיר של סלין דיון הכניס אותי לדיכאון נוסף כאילו אי מאלצת את עצמי לחשוב.. למה תמיד לחשוב.

טוב אירועי היום.. התלבשתי כמו פרחה בלג בעומר והחלטתי להמשיך עם השיט גם היום בצוהוריים.

הלכתי לסבתא הלבנונית שלי.. לא להתבלבל יש אחת סורית זאת שרוב הפוסטים עליה ויש אחת לבנונית שהיא דיי מטורפת.. היא מסוג האנשים שמתנשאים כי יש להם המון כסף.. שתתנשא כל עוד אני מקבלת אותו :)

לאחר מליון שנה שלא הייתי אצלה החלטתי לבוא אצלה כבר התנחלו חלק מהמשפחה דודה שלי בת דודה שלי י' ובן דודה שלי נהדר.

אני לא אוהבת את בת דודה שלי למרות שהיום ניסתי לדבר איתה כי היא מתחתנת זה לא עזר אין כימיה ועוד משדלים אותי ללכת לחתונה. היא רבה עם דודה שלי על הכסף לחתונה לפי הממצאים דודה שלי נתנה לה סכום בלתי יאמן (מאוד מאוד גבוה) למימון החתונה והיא מתפרעת סתם

לאחר נסיון אכילה של האוכל הבלתי אכיל וחיפוש אחרי שוקולד הלכתי לחדר של סבתא שלי וראיתי "פלורנטין" מזמן כבר שכחתי שזה מה שקורה תמיד הם מתחילים להתווכח ואני הולכת לחדר ורואה טלוויזיה.

לנושא לא קשור

אני לא יודעת אם אני אי פעם אתחתן.. לא שאני רוצה להתחתן עכשיו אבל מעניין אם אני כן.. ואם זה באמת יקרה בגיל 30 או אחרי...

מצד אחד זה נשמע נורא מה להיות כל החיים שייכת להשתעבד לחיי הנישואים ולהיכנס לשיגרה (כאילו שעכשיו המצב לא שיגרתי) מצד שני זה הדבר הכי נפלא בעולם משפחה אמיתית שאת יצרת וגבר שנדר לאוהב אותך כל החיים ולעזור לך בחולי וברע...

אי אפשר לתאר מה אני מרגישה עכשיו מבולבלת שעשתה החלטה נבונה.. וצריכה לסיים החלטה אחרת.עשיתי החלטה נבונה אז למה אני חוששת ממה יש לי לחשוש אתמול נתקפתי פחד מהעולם מעין פוביה

אוף כמה שמשעמם לי עשיתי החלטה נבונה כן כן כן.

אולי אני בעצבים שחבר שלי לשעבר עכשיו מבלה עם החברים שלי! החברים האלה שלא התקשרו שלא אכפת להם ממני שיודעים מה המצב בייננו ובמקום שיראו קצת אכפתיות הם רצים בחזרה אליו

החברים והחברות שלי.. שבמקרים הכי הכי קשים אני הייתי איתם. כשמישהו זרק את חברה שלי אני ישר הייתי איתה ועודדתי אותה ועכשיו אין אין כלום לאף אחד לא אכפת טוב מה אני יכולה לצות הם היו החברים שלו אני על תקן החברה שברגע שניפרד אני עפה מהקבוצה המגובשת שלהם אני זוכרת שדיברתי עם חבר שלי לשעבר על מה שבטוח יקרה שהם יעדיפו אותו זה מובן לי אבל פאק אפילו לא טלפון אחד אני לא יהיה בהלם אם הם העיפו אותי מהרשימה שיכולה להיכנס לקמונה שלהם אני מתה לשים את זה בתפוז אבל זה אכזרי מידיי אני עדין מתחשבת בהם...

אתמול אמרו לי שאני נראת מאושרת כי אני באמת מאושרת אני מקווה שזה ימשיך ככה.

מידיי פעם אני רואה אותם ורוצה לדבר איתם להגיד להם שפעם הייתי כמוהם

אני רואה אותם באוטובוס יושבים מאזינים למוזיקת המטאל שנשמעת מהדיסקמן

רוצה להגיד להם שגם אני שומעת

אני זה הם הם זה אני

אני הייתי זאת עם הבגדים השחורים עם הסימניי שטן עם הדיכאון

והם עדיין ככה

אני רוצה להגיד להם שאני הייתי ככה!!! רואה אותם בעזיאלי כל כך רוצה להיות איתם.

אני מסתובבת עם המדים בלי שום סימן למה שהיתי פעם רק עגיל נשאר מרגישה שמשהו חסר מרגישה רגילה.

כל החיים שלי הייתי שונה פתאום הגיע משהו שפקד עלי להיות כמו כולם.

מאז אני בדרך , הדרך שלא תיגמר חיפוש עצמי..

אני לא יודעת לאין אני שייכת אני פרקית אני רגילה?

אני רוצה להיות חלק מקבוצה חלק ממשהו האדם לא יכול להיות לבדו לא יכול לאבד את זהותו

הצבא הרס לי חלק מהזהות מי אני עכשיו או יותר נכון מה אני עכשיו חיילת מורמרת מתוסבכת

עם מלא טבלאות יאוש ליום הגורלי שאני אשתחרר.

אני לא יכולה להאמין בכלום אבל אני צריכה תקווה אני צריכה משהו שיחזק אותי

משהו חסר לי שם זה האופי הדפוק שלי תמיד חסר לי משהו

לא צריכה שישפרו אותי אני צריכה לשפר את עצמי אני צריכה לבד להבין מה אני באמת רוצה מה באמת החלומות שלי התשוקות שלי ברגע שאני אבין אני יעשה הכל כדי להגיע לרצון שלי

קודם כל שאני אבין. ואשאר שלמה עם עצמי