טוב נו, אז לא עדכנתי הרבה זמן (יחסית), אבל זה רק בגלל שלא קרה שום דבר משמעותי וחשוב בזמן האחרון....מצב מוזר בחיים שלי אני יודעת, חוסר הפעילות והתרגשות ממש מעיק עלי, מציק לי שלא קורה שום דבר חשוב שישנה דברים.
יש הרבה אנשים שרק מחפשים את השקט הזה בחיים שלהם, אני לא אחת מהם.
יש לי הכל, משפחה שאני ממש אוהבת ורק מתחברת אליה יותר מדי יום, חברות שחבל על הזמן, שאני מכירה כמו את עצמי, אני יודעת איך הם יגיבו לכל מילה שלי, יש להן המון חסרונות אבל הרבה יותר יתרונות, הן איתי תמיד, ותמיד שם בשבילי, גם אם לא בדרך שאני רוצה, ואני יודעת שאני צריכה להעריך את זה ואני כן (באמת!)
יש לי חלום, מה שלהרבה אנשים אין, ובזמן האחרון אני באמת חושבת להתחיל להזיז דברים כיד להגשים אותו.
יש לי חבר הכי טוב שאין עליו, כל החברות שלי חושבות שהוא אידיוט מחורבן חסר טאקט שכל מה שמעניין אותו זה בחורות וכדורגל.
ודוגרי..הן צודקות, זה תאור מושלם שלו!
אבל אני מוצאת בו את הטוב, כי יש בו, והרבה, ואני אוהבת אותו, מאוד, וזה טוב, מאוד.
אבל בכל אלה אני לא מוצאת את האושר, וזה כל כך מעיק עלי, למה אני לא יכולה להיות מאושרת במה שיש לי?, ויש לי הרבה, המון ליתר דיוק.
אבל אני פשוט לא מצליחה, פשוט לא, וזה פשוט לא הוגן!
כאילו שיש משהו שאני צריכה למצוא, לבד, ושאני לא מצליחה, ולפעמים אני חושבת שזה בגלל שזה פשוט לא הזמן, וזה כל כך מעצבן כי, כי נמאס לי לחכות לטוב, אני לא נוהגת לחכות לדברים כאלה להביא אותם לבד.
כנראה שזה לא מה שאני צריכה לעשות במקרה הזה.
מקווה למצוא את עצמי בקרוב, כי אני ממש מרחפת בזמן האחרון, לא יודעת איפה אני עומדת.
שיהיה לכם שבוע טוב, ותודה לישראגורים על החתימה.


13.5.07 - שנה בדיוק אחרי כתיבת הפוסט -
מפחיד כמה השתנתי, אבל הרגשות שלי הם פשוט אותו הדבר, אולי זו צורת הכתיבה שעושה את הכל..?