הדימומים שבין שורותיי...

אם היית כאן איתי,

לא הייתי צריכה להאבק עוד בכלום

אם היית כאן עימי,

היו נעלמות כל חולשתיי

אם היית כאן איתי,

הייתי הפרח היפה מכולם

אם היית כאן איתי,

הייתי פרח, פרח בר

אם היית כאן איתי,

אולי הייתי מאושרת

אילו היית כאן איתי,

כנראה שתמיד הייתי מחויכת.

אבל אתה אינך כאן איתי

אלה רק במחשבותיי

רק בליבי,

ולמרות שאין משהו שאני רוצה יותר ממך-

ידי לא מצליחה להיתפס בידך.

אני שונאת את העובדה שאני כל כך מטומטמת.

תתעלמו מהפוסט הקודם, רק רציתי להראות משהו לילדה האבודה.

פרח החמה.