הדימומים שבין שורותיי...

טוב, אז הסידור לימים הבאים הוא כזה:

היום רמית [בת דודה שלי] באה לישון פה, מחר בערב אנחנו נוסעות. לגדרה לדודים אחרים שלי ונשארות שם עד יום שלישי בבוקר או שני בערב.

ככה שאין עידכונים עד יום רביעי...

=\

אני מקווה שתסתדרו בלעדי...

;)

אני נוסעת כדי להתנתק, מהכל,

מהחיים הרגילים לכמה ימים,

מהמשפחה,

מהבלוג,

וממכם, כן אפילו ממכם.

קצת שינוי והתנתקות יהיו לטובה..

זאת אומרת עד כמה שאפשר להתנתק,

היום גיסו גם את יאיר.

ככה שהחל מיום ראשון יש לי 2 אחים בצבא.

רק חסר שיגיסו גם את מתן ואז בכלל אני יהיה כל הזמן בלחץ...

פיספסתי 2 טלפונים מאמיר היום, אחת כי הייתי במקלחת והשנייה כי לא היה לו זמן לדבר...

בסה

כשחושבים על זה מאז שהוא התגייס לא דיברנו.

אני מתגעגעת.

מקווה שהוא יהיה בסדר.

אני משאירה אותכם עם הפוסט הקודם.

אתם מוזמנים לעיין...

אני מקווה שבזמן שאני לא יהיה פה יהיה לכולנו שקט.

שיהיה סוף שבוע רגוע,

וכמובן ששהשבוע שאחריו יהיה מקסים ונפלא לכולנו.

שלא יהיו הרבה נפגים והרבה טילים.

ואולי יתקרב עוד קצת השלום.

אל תשכחו את התקווה, היא החשובה מכל.

עוד יבוא שלום עלינו

עלינו ועל כולם.

וכמה שזה קשה,

אמונה.

רק קצת ממנה תעשה את הכל.

פרח החמה.