וואי, אני חייבת להכניס את המשפט הזה לרשימת העקרונות שלי.
השידוך בין החברים שלי הצליח, אפילו יותר מזה,
סיס- הצלחנו הפעם.
פאק, גיליתי משהו בעקבות זה- אנשים יכולים להיות רומנים עד כדי כך שזה מחליא אותי.
כן, זה מה שהמחזור גורם לי - חוסר חוש רומנטי בצורה קיצונית.
היום קיבלתי פיצוי מכל החברים על הבלון של אתמול,
קיבלתי 11 בלונים :)
יאי!!!
שמחה וששון לכל ילד בלון!
ראינו סרט באודיטוריום,
מישהו מוכן להסביר למה- דווקא האנשים שאני רוצה לראות אני לא רואה, ודווקא אלה שאני לא רוצה לראות נתקעים לי בכל חור אפשרי.
כאילו- תומר היה חייב להיות איתנו באודיטוריום, למה?
כאילו פאק, אתה אפילו לא בשכבה שלי, אין לך שום קשר אלינו ואל הפעילות שעשינו.
שלא לדבר על זה שהוא ישב מאחורי,
וכאילו, עד שאני באמת החלטתי שאני שוכחת,
דווקא עכשיו, בחלק הראשון שהוא הכי קשה.
מישהו למעלה כנראה חושב- "אם כבר קשה לך אז עד הסוף...."
או משהו בסגנון.
ולא, כמו שבטח הבנתם, יקיר לא בא גם היום
=\
בעעעעעעעעע
עברנו את המוקדמות והקבוצה שלי עלתה ליום מנהיגות!!!
יאי!
אני כל כך שמחה בגלל זה!
מייני באה לכאן אחרי בצפר, היא שכחה מפתח,
שתינו היינו כל כך עייפות מהיומים האחרונים, יותר מדי פעילת ריגשית לשתינו, פרקנו יותר מדי רגשות אחת אצל השנייה, שיתפנו כל כך הרבה,
כל כך הרבה הבנה ועזרה.
פשוט ישנו ביחד, נרדמנו אחת על השנייה, בלי ששמנו לב,
ביחד,
זה היה מוזר, בצורה הטובה של זה.
זה היה נעים,
הייתה אחדות בנינו, והבנה, כמויות של הבנה.
בעקבות יצחק רבין עשו לנו יום של פעיליות, תכלס לא היה משהו מיוחד,
בסוף היינו צריכים לעשות שלטים, אני תומי ומוליק ישבנו ביחד ועשינו שלט על המשפט הישן שהחלטתי לאמץ בעקבות הפוסט הקודם - "אתה לא שונה, אתה מיוחד" ובכלל מייני גרמה לי להבין שגם שונה זה מיוחד, אז אני לא יכולה להתחמק מזה.
XD
אכן, היום סבב סביב גזענות, בבחירת רגשות לגבי המצב אני בחרתי חשש,
חשש שמה החברה עדיין לא הבינה איזה מצב נורא זה רצח של ראש ממשלה, חשש מן הידיעה שזה יקרה שוב, ושבאנשים אין טיפה של ציונות.
מהו יוהדי- למדנו בהיסטוריה אני חושבת, ומאז זה לא יוצא לי מהראש, ישנם 3 הגדרות שונות ליהודים:
1. יהודי בדת.
2. יהודי בדת ובאמונה בציון.
3. יהודי באמונתו לציון.
אני 2, למי ששואל. האמת - יותר ציונית מדתית, אבל גם דתית אפשהו.
מה שאני יודעת, שהחברה שאני נמצאת בה כיום, גם ציונית, כל כך הרבה אנשים כמוני שלא הכרתי לפני תחילת השנה הזאת,
מה שאני יודעת, שמחוץ לאנשים שאני אוהבת, ישנם אלה המנשקים מזוזות ויורקים על המדרכות, אלה שלא ידליקו אש בשבת אבל כן ישתמשו באלימות, ויגנבו, ויקללו, אלה שלא ישבעו בה', אבל לא יפסיקו לשקר.
אלה המשקרים לעצמם,
אנו קוראים להם ערסים, הם קוראים לעצמם אחרת.
הצלחתי לשנות כבר בעבר, את הדעות של חברותי,
גרמתי להם להבין את הציוניות, גרמתי להן להתחבר אליה,
אתם מכירים אותי, אני לא יפסיק כאן,
במיוחד עכשיו שאני יודעת שאני לא לבד בזה.
"אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום"
עד כאן להיום, יש לי עוד כמה טקסים לזכר רבין להגיע אליהם,
כמו השואה- אסור לשכוח את החשיבות של היום הזה,
היום הזה מעורר אותנו כל שנה מחדש וממחיש לנו את חשיבותה של הדמוקרטיה ושל הציוניות.
המשך יום נהדר לכולכם, וסוף שבוע רגוע.
פרח החמה.
עם קצת יותר אמונה בלב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פרח החמה.