הדימומים שבין שורותיי...

וואי היה לא נורמאליייייייייייייייייייייייייייי

אני ידעתי שאני צריכה לכתוב את הפוסט על טבריה לפני היום מנהיגות כי אז לא יהיה לי כוח לחפור על זה,

וצדקתי כמובן

אז בקצרה למען הזיכרון:

אוכל

אוכל

אוכל

מנוחה

כיף

אוכל

ושוב אוכל

:)

וואי, היום היה יום מנהיגות

היה לי כל כך כיף,

אני בשוק שיש לי גרון,

יקירה כאן להגיד לכם שצרחתי כל היום כמו משוגעעעעעעעעתתתת

אני לא יודעת איך נשאר לי קול בכלל

לא זכינו,

לא נורא, בכלל לא,

כל כך נהנתי,

וואי, היה פשוט מחורפן, כיף, צחוקים, חברה טובה, אחלה אוכל, כיף, כיף, כיף, כיף,

משהו לא מוסבר.

מייני שלי דיברה עם יקיר, משהו על זה שאנחנו סתם חברים טובים בשבילו,

הדעה שלי על זה  -  אם זה ככה אז ככ זה יהיה, הרי מי כמוכם יודע שאני לא הייתי הכי רצינית לגביו, מההתחלה הייתי בגישה של - אם כן אז סבבה אם לא אז לא....

ככה שגם בקשר לזה לא ממש עצוב לי,

להפך, אני מרגישה יותר משוחררת עכשיו,

כנראה שזה והיום מנהיגות והכל ביחד.

טוב, זהו, אני בעננים, זה היה משהו משגע כל היום הזה.

קמפוס נוער - לשנו'י  - יצאנו מנהיגים אמיתיים, שיחקנו אותה היום, היה חבל על הזמן!

בפעם ה-4538975 בשעה האחרונה- לא הכל היה מושלם, אבל נהנתי כל כך, למדתי הרבה.

והכי חשוב-

"לא משנה למה באת,

משנה מה לקחת איתך חזרה..."

עד כאן להיום,

למרות כל הרעות משום מה עם חיוך גדול מתמיד.

פרח החמה.

בפתיחת שבוע הנוער מצויין לכולנו....!