הדימומים שבין שורותיי...

הנה עוד שבוע עבר לו,

אבל הוא חשוב קצת יותר מכל האחרים עד עכשיו- "שבוע הנוער 2006!!!"

זה יכול להיות ממש ממש ארוך, אז הנה זה בקצרה:

יום ראשון:

יום מנהיגות [כה אני יודעת חפרתי הרבה]

יש על זה פוסט עם למישהו ממש בא לדפדף כמה ימים אחורה.

נסענו כל הקבוצה לתחרות מ-8 בבוקר עד 6 וחצי בערך.

עשינו שטויות, בסוף הסתבר שיצאנו מקום 4, למרות שאנחנו חושדים שאמרו לנו את זה כדי שלא נתבאס או משהו בסגנון.

אבל זה לא חשוב כי נהנתי כל כך וזה זיכרון שישאר אצלי עוד הרבה הרבה זמן, וגם לקחתי המון מהיום הזה.

היה כיף לא נורמאלי.....

יום שני:

מצעד "אוהבים את החיים",

מצעד של ילדי העיר נגד אלימות, יצאו 1500 בני נוער,

יצאנו 6 מהקבוצה, אני ותומי מקדימה עשינו צחוקים וצרחנו, וגם צילמו אותנו לטלוויזיה אבל אין לי מושג אם זה שודר ואיפה....

יום שלישי:

ההופעה של שי גבסו בוטלה בגלל הגשם, זה ביאס אבל לא נורא......

יום רביעי:

לקחתי יום חופש ונשארתי בבית...  ובוטל גם מבחן בתנך שזה חשוב!

יום חמישי:

"שבלול הזהב"

סוג של מופע כישרונות צעירים,

היה ממש כיף,

הייתי שופטת,

והיו מופעים טובים,

והיו גם גרועים אבל זה לא ממש משנה.

אחר כך היה מופע של דין דין אביב,

כמה נקרענו עליה... XD

אני ממש נהנתי....

יום שישי:

בבוקר - ההורים נסעו, החופשה שלי התחילה....

אחרי הלימודים - קבלת שבת בקמפוס- היה מעפן, לא מאורגן ומשעמם תחת.

בערב- ארוחת שבת אצל אחותי

ויותר מאוחר- יצאתי עם יקיר לסרט,

לא קרה כלום,

לא רציתי שיקרה,

איך אחותי אומרת - אני יכולה להחליף אותם גמו גרביים לפעמים. אז הוא מוגדר כמי שבדרך לכביסה.....

יום שבת:

למדתי למבחן החוזר שלי בפיזיקה [בראשון קיבלתי 44] ומפליא שבאמת הבנתי משהו....

ליאורית שבאה ללמד אותי סיפרה לי שהיא הלכה לפני כמה ימים עם חברה שלה למקס ברנר, אפשר להגיד שהיא ממש עשתה לי חשק, רק שהתחיל ממש לכאוב לי הראש.....

בערב, כן עדיין כאוב הראש אבל זה לא משהו לא סביל, אני מרימה טלפון לאחת החברות שלי "תתארגני הולכים למקס ברנר", וואי היה שווה וטעים כמובן....

אחר כך עלינו לביוטיקר, קניתי לקים [ מה אני צריכה לגוון...!] הפעם זה - צהוב [בננה, משהו מדליק] ירוק וסוג של סגול שעדיין לא מצאתי לו הגדרה.

היום:

קמתי עם כאב ראש, בגלל המבחן בפיזיקה התחלתי ב-8 ולא ב-10.

סעמק,

גם לא הלך לי משהו,

בגלל הכאב ראש לא הייתי מרוכזה,

וחצי מהחומר ברח לי מהראש.

ומזה לא היה לי כוח לזה.

אחרי 4 שעות בבצפר סימסתי לאחותי שתבוא לקחת אותי, הרגשתי ממש ממש רע.

ב12 ורבע כבר ישנתי, קמתי מהדבר הכי לא צפוי - דואר רשום.

מה לעזזאל?!

חזרתי לישון - טלפון - לא ענו בצד השני.

חזרתי לישון - טלפון - ורד - "אהה, תחזרי לישון דברי איתי שאת קמה.

בקיצור קמתי ב חמש ועשרה, סופית,

השינה הייתה טובה, וכמובן החצי כדור אקמול שלקחתי לפני זה.....

ועכשיו אני מסיימת את הפוסט הזה, עם עוגת שמרים גמורה שנפתחה לפני חצי שעה, וכוס תה קר, או שהתקרר אם לדייק.

בתקווה שכולנו נדע לסבול את כאבי הראש שלנו.

ולשבוע נפלא ושמח כמו זה הנ"ל.

פרח החמה.

שפתאום צריכה להקיא.

אגב - סידרתי את הרשימות - הפכתי, מחקתי, הוספתי, שיניתי, סידרתי בכל דרך אפשרית, הוצאתי הכל והחזרתי הכל, ואת התוצאה אתם יכולים לראות מולכם, עכשיו אתם יכולים לדפדף בנעימים.

צד שמאל = הצד המעשי.

צד ימין = הצד של השטויות [ברובו].

אגב 2- למדתי הרבה משבוע הנוער הזה.

הכל מפוזר לכם כאן בפוסטים של השבוע האחרון.

אבל הכי חשוב - " כשזה בא באהבה - זה בא באוטובוס"