הדימומים שבין שורותיי...

אתמול נסענו ל RC RAVE  

היה כל כך כיף................

פתאום אין לי כווח ממש לפרט, אז בקצרה-

סינרגיה היו טובים, אבל הייתי נהנת יותר אם הייתי מכירה את השירים, ובכל מקרה, נהנתי רק לראות את ההופעה,

לבית הבובות הייתי ממש בלחץ כי פחדתי שלא יכניסו אותי, אחרי זה ישבתי 20 דק' לפרוק אותו, ואז הרומון ההדוק שלי איתם נפתח,

הם נתנו הופעה, שבשבילי היא הייתה ה-הופעה, והיא הייתה הרבה יותר טובה ממה שציפיתי,

כמה נהנתי!!!

כמה צרחתי [ועוד באמצע חזר לי הקול אז בכלל...]

אחר כך ראיתי את ליאור לאיזה 5 דק', אבל לא נורא, אחרי חודשיים גם זה היה טוב,

ואז חזרתי אל הבנות [לא הייתי איתן בבית הבובות] להופעה של היהודים....

כאבה לי הבטן, אז דניאל לקח אותי לשרותים ודאג שאני אשתה ואוכל, ואז הלכתי איתו להופעה, והיה כל כך כיף, כן - אני נהנתי בהופעה שלי היהודים...

נשארנו שם עד 5 וחזרנו הביתה...

אין מה להשוות את זה לקונצרט רוק של קוקה קולה, כי קוקה קולה זה בכלל היה ליגה אחרת,

אבל זה היה הכי טוב שאפשר יחסית למצב,

היה קשה להתחרפן כי היינו עם אנשים חדשים, אנחנו עדיין במצב של להתרגל אחד לשני.

אבל אני יודעת שהם יתחברו בסוף, אני כבר מחוברת ככה שכן היה בי צד של חירפון....

גילינו שכשאני רוקדת הבטן מפסיקה לכאוב, אז דניאל בא איתי לרקוד גם בטראנסים, שהיו משעמים מוות אבל לא משנה...

והוא חיבק אותי כשהיה לי קר, וכשהוא חשב שאני עצובה, וישנתי עליו בחצי שעה האחרונה שלנו שם, וגם בנסיעה חזרה, והוא ליווה אותי הביתה....[ועומר נדחף, גם כן...]

בקיצור - הוא היה ממש מקסים אתמול,

אבל שיחה עם חברה טובה גרמה לי להבין שאני צריכה לשים גבול איתו,

כי גם רותם רוצה אותו,

והאמת - אני הייתי אומרת לרותם [וזו באמת הדעה שלי] שלא תשים לעצמה גבולות!

שתתנהג כמו שהיא הייתה מתנהגת ם כל אחד אחר ושתשכח שאני שם...

אני לא יודעת איפה לשים את הגבול שלי, כי ביומיים האחרונים אני והוא התקרבנו כל כך, והוא כזה מקסים וחתיך ועדין וסקסי ומתוק שאני בכלל לא רוצה לשים גבול.

היה הכי פנאן שבעולם אתמול,

נהנתי מכל רגע.

פרח החמה.