הדימומים שבין שורותיי...

כוח לשנות,

או יותר נכון רצון,

תקף אותי פתאום...

לא שינוי עצמי, שינוי בחברה...

 יש הצעות?

מפחיד כמה דברים אפשר לגלות ביום אחד.....

או אולי יותר מדהים ממפחיד.

אין טעם להקדים את העתיד,

הרי זו המטרה בו - להיות עתיד,

הוא לא שווה משהו כשמקדימים אותו.

אין לי כוח ללמוד, <למה לעזזאל רק אצלנו השביתה לא עוברת....>

ואני זוכרת שיש לי משהו לעשות היום,

לא זוכרת מה,

סנילית - התרגלתם....

אז למה באמת אני מעדכנת?

שאלה טובה,

אולי כדי להגיד, לכם וגם לי, שהכל סוף סוף בסדר,

הכל היה בסדר,

לא, סוף העולם עדיין לא עבר, ועד שזה יקרה נשתדל להיות שקטים.

"