הדימומים שבין שורותיי...

הגרוע מכל [בסיפור הזה..] קרה,

הנה התקציר - אני וחברה שלי רוצות את אותו אחד, ידיד שהפך להיות קצת קרוב בשבילי,

היום היה שיעור חופשי, כבר המון זמן שאני רוצה וצריכה לדבר איתה על זה, רציתי לדעת מה היא מרגישה בקשר לכל הסיפור, מה עובר עליה.

אחרי קצת דיבורים שכרגע כבר לא שווים כלום היא אומרת לי שהוא הזמין אותה לצאת אתמול כי הוא "רוצה להכיר אותה יותר טוב" ושהיא לא רצתה לספר לי עד שלא יקרה כלום כדי שאני לא אקח את זה קשה, היא גם גימגמה משהו על זה שכבר הרבה זמן שהיא דיברה על זה עם תום, וכנראה שהלך הרבה מאחורי הגב שלי...

אין מה לעשות, אני בן אדם תמים, זכיתי בתמימות הכי גרוע שיש, אני מאמינה בחברות,

החברות שלי תמיד הייתה הכי נאמנה שיש, במיוחד עם הבנות, כמעט ולא קיים בעולם הזה דבר שאני אוהבת יותר מהן, בלעדיהן בחיים לא הייתי כאן.

אני כל כך כועסת עצובה ומאוכזבת, לא - לא מזה שהוא בחר בה, כי כבר התרגלתי שכולם בוחרים בה בסוף, וגם כי הוא היה סתם בשבילי, טוב, אולי יותר מסתם, אבל הוא זה לא מה שחשוב פה, הוא לא מזיז לי כרגע.

הכעס העצום שבי מגיע רק ממנה, אני לא מאמינה שהכל היה מאחורי הגב שלי, שהיא לא אמרה לי מילה, אם אני לא הייתי באה לדבר איתה על הרגשות שלי היא גם לא הייתה מספרת לי כלום בזמן הקרוב,

זה יכול להרוג אותי,

היא אחת החברות הכי טובות שלי 4 שנים, היא מכירה אותי, לפחות ככה חשבתי,

היא חשבה שאני יפגע בגללו, ושאני לא יפגע מזה שהיא לא סיפרה לי כלום,

איפה החברות שלנו?

היא לא יודעת שהמושג 'חברות' הוא מעל הכל בשבילי?

כאילו היא לא באמת מכירה אותי,

ועוד היא דיברה על זה עם תום

תום

תום!!

שהיא יודעת איך כל מה שקשור אליו חשוב לי והיא לא סיפרה לי

זה מוציא אותי מדעתי,

אני לא מאמינה שהיא לא סיפרה לי.

האכזבה שלי ממנה היא הכי עמוקה שהרגשתי בחיים שלי,

ואני כל כך כועסת ועצובה בגלל זה,

היא שברה אותי, אולי בלי כוונה, אבל היא שברה, בדרך הכי כואבת שיש,

אחרי 4 שנים והיא כאילו לא מכירה אותי, התכונות שהיא חשבה שיש לי,

התכונות שהיא חשבה שאין לי!!!!!!,

כאילו שבמשך 4 שנים היא הייתה עם מישהי שונה לגמרי.

אתם העדים שלי, עוד מהפעם הראשונה שדיברתי על זה בבלוג, שלשנייה הוא לא עלה על החברות שלי איתה, שלא התכוונתי להסתיר ממנה כלום, שאני שיחקתי עם כל הקלפים על השולחן שהיו גלויים לעייניה כל הזמן הזה..

אני מרגישה שרימו אותי

אמרתי כבר, היא שברה אותי.

פרח החמה.

עם כמה עלי כותרת פחות... והרבה סבל בלב.

אדם מוכשר יודע להשתמש בשעת הכושר;

אדם מוכשר מאוד יודע ליצור את שעת הכושר.

מי אתם?

פרח החמה.

לא סגורה על עצמה...

בתרגום חופשי שלי לשיר הזה, שרק לשמוע אותו ,גם בלי להקשיב, מזיז לי משהו בלב.....

תתענגו על המילים  -

קימיים הרגעים האלה, שאומרים בלי מילים

כשאומרים עם מילים זה כמעט כמו לא להגיד כלום

כמעט לא אומר כלום

וכלום זה מספיק

ידוע שהאלמנט הזה מקרב בין אנשים

ואני, אם אתה לא נמצא, כבר לא נמצאת [במובן של לא מרגישים בי..]

תסלח לי אם אי פעם גרמתי לך לבכות לכיוון השמיים

תסלח לי אם אי פעם גנבתי מבין זרועתיך "אני אוהב אותך"

תסלח לי, תסלח לי.

ממשיכה אחרי הצעדים שלך, גם אם לפעמים אני נאבדת,

נאבדת בשאלות שלי ותמיד נגמר הזמן

למה יצאת בריצה, אם הבאתי אותך לכאן בפנים,

נכון שזה אומר רק מעט, אבל אני מפחדת

ואני, אם אתה לא נמצא, אני כבר לא נמצאת.

תסלח לי אם אי פעם גרמתי לך לבכות לכיוון השמיים

תסלח לי אם אי פעם גנבתי מבין זרועתיך "אני אוהב אותך"

תסלח לי, תסלח לי, תסלח לי.

אתה שומע שהריחוק הזה עדיין כאן,

אתה יודע שאני לא יכולה, לא בלעדיך

קימיים הרגעים האלה, שמדברים בלי מילים

כשאומרים עם מילים זה כמעט כמו לא להגיד כלום

כמעט לא אומר כלום

וכלום זה מספיק

ידוע שהאלמנט הזה מקרב בין אנשים

ואני, אם אתה לא נמצא, כבר לא נמצאת

פרח החמה.

אם מאוהבת, אז כנראה שבשיר הזה.