יש לי יום הולדת!~!~!~!
לא סתם אני אומרת שיום ההולדת הוא היום החשוב ביותר בשנה של בן אדם, וכל שנה אני מגלה שזה נכון מחדש!
זה היה היום הכי מדהים כבר הרבה זמן!
הכל התחיל היום ב-12.00, אחרי ששבוע שלם אני בודקת טוב טוב שכל העולם יביא לי בלונים וידע שיש לי יום הולדת, ב12 בלילה אני נזכרת שהיום בבוקר, בשיעור ראשון, אנחנו בהקבצות, והכיתה שלי היא בקצה השני של הביניין מהכיתה של הבנות האחרות, אז אני שולחת לרותם הודעות שאני יבוא אל הבלונים רק בשיעור השני כשניהיה כולנו ביחד.
בבוקר אני קמה, בית לבד, פול ווליום של מוזיקה נוסטלגית, כיף חיים וחירפונים שאפשר [או ליתר דיוק שמותר] לעשות רק שאתה לבד...
בדרך לבצפר אני פוגשת את מילי עם חבילה חמודה של בלונים מנופחים (מן הסתם) ביד, אמרתי לה שאני יבוא לקחת אותם בשיעור השני כי בלה בלה בלה...
2 דק' לפני שמתחיל שיעור הסבל עם אודליה, אני מתכוננת למבחן הענק בערבית (לילך השרמוטה שמה לי מבחן ביום הולדת, כלבה) אני קולטת חבורה ענקית של בנות עם חבורה הרבה יותר ענקית של בלונים, יוו זה היה כזה נחמד, מילי, איריס, רותם, ליטל, מאיין,יקירה וזהו נדמה לי....זה היה כזה מדהים כמה בלונים!
חיבוקים נשיקות מתנה (מיקירה) וריצה בחזרה לכיתה שלהם כי יש להם שיעור בחצי השני של הביניין...
המתנות:
יקירה: כרית לב סגולה עם פרווה מהממת!
ועוד כלב קטן וחמוד (גם כן סגול)
אהבתי.
ננה: שחמוד ביותר מצדו לקנות לי מתנה, ולשיר לי היום יום הולדת [בפעם ה- 100 השבוע, עשינו ספירה לאחור כל יום...], נתן לי מן ירח שישוב על ענן, ובקצה שלו (של הירח) תלוי אני לא יודעת איך להסביר את זה, מן קערה קטנה ובתוכה נר, ממש ממש יפה!
גם אהבתי!
בהפסקה אני יורדת למטה עם מאיין, בדרך אני אומרת לה, חסר רק דבר אחד כדי שהיום הזה יהיה מושלם, תאמינו או לא אבל שהגעתי למדרגה האחרונה אני קולטת את השלומות הזאת עם החיוך המדהים שלה עומדת עם חברים שלה, ממש מולי, חשבתי שאני מתה (אלוהים אתה זריז ביותר)
לא יאמן איך קיים יצור כל כך חתיך (מעפן אבל חתיך), אחרי 16 יום שלא ראיתי אותו, היה שווה לחכות כי ראיתי אותו כל כך הרבה היום, ולאן שלא הלכתי נפגשתי איתו, תומר אתה מושלם, אבל חבל שלא בכבוד שלך להגיד לי מזל טוב. אידיוט.
< עריכה של 23.9.06, עכשיו כשאני קוראת את זה, כי סתם היה בא לי להיזכר למה כל כך נהנתי ביום הולדת 15, אני חושבת שזה פסדר שהוא לא אמר לי מזל טוב, כי בתחלס - גם אני לא מארתי לו ביום הולדת שלו שהיה לחודש לפניי...אבל אולי הייתה לי סיבה לחשוב ככה לפני כמה חודשיים, לכו תדעו...>
ממ ליטל בטובה עזרה לי לסחוב את הבלונים עד הבית, זה כמובן אחרי שחצי בצפר שר לי יום הולדת שמייח (לא יאמן מה שהם יעשו כדי להפסיק שיעור באמצע...)
עכשיו יש לי חדר מוצף בבלונים, אין מקום לזוז, מתנות, אירוע משפחתי בערב, אני לוקחת את יהלי המדהים שלי לחוג היום בצהוריים, בוחן בהסטוריה מחר שמירי יכולה לחלום שאני בכלל יפתח מחברת בשבילו, זכרונות מהממים מיום מושלם שאני מתפללת שלא יגמר לעולם!
תודה לכולכם....
ואני מקווה שגם לכם ירבו ימים יפים כמו אלה.
יום הולדת שמייח לי-
!
אגב תודה לילדה בלבן על החתימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פרח החמה.