אין מספיק השראה

זין.

למישו יש אחד מיותר להלוות לי??

<אם רק היה לי אחד כזה כדי להמשיך..>

דווקא היה אחלה של יום,

שימשיך ככה,

בלי מתמטיקה,

נופ:-*

חשוב לציין שפוסט זה נכתב בערך לפני יומיים-בעת מצוקה,ולא תקף לימים אלה מבחינה בריאותית.

-אנלא יכולה יותר לראות מיטה,בלי קשר-אני בקושי יכולה לראות(טוב,למה יש לצפות אחרי הפוסטרמאניה של ראש1,שרואים את כל הרן דנקר האלה)

-אני משתינה תה.

-אם כבר מדברים על להשתין,אני חושבת שאם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שביליתי בשירותים בשלושה ימים האחרונים,הייתי מספיק עשירה כדי לקנות את רן דנקר לשמש לי ליופי בחדר(ואין ספק שתתפקיד הזה הוא יעשה מצויין)

-40 מעלות חום-קר לי כל כך,אני רועדת,כל כך רועדת,אני מרגישה כמו ויברטור.

ובעקבות הפוסטרמאניה(דיי ,מושפעת!דיי!):

*מייקל לואיס מגזים עם כל השרירים האלה.

יש פה פוסטר שלו,והוא בלי חולצה.

שיחזיר אותה.

*אביב גפן,

בבקשה,למעני,למענך ולמען האנושות כולה-אל תצטלם!!!ועוד לפרסם אתזה כפוסטר!?!?מה ניראלך?!!?מה עשינו שזה מגיע לנו?!!?

*רן דנקר,תפסיק להיות כזה חתיך.

השיחות שלי ושל רונרון הולכות ונהיות עמוקות.

רונרוןןן‏ (‏PM‎ ‏23:09)‏ :

מה יא הומו

נופ :-)‏ (‏PM‎ ‏32:09)‏ :

סליחה?!

רונרוןןן‏ (‏PM‎ ‏23:09)‏ :

נו את הומו

רונרוןןן‏ (‏PM‎ ‏23:10)‏ :

את אוהבת בנים לא

ואיתן,רון הולך ונהיה בוגר.(עם בדיחות של כיתה ג')

 {סתם רון כפרעליך אתה יודע שזה הכל כי אני אוהבת אותך!}

ולציטוט היום:

*שיעור תנ"ך,אבנוש החמודוש לא הגיע,ישבתי לייד רוני*

תמי(המורה)-"זרע אנשים הכוונה לבן זכר"

רוני-"אז תמי,ביצית אנשים זה בת זכר??"

ועכשיו שכולנו מרגישים יותר טוב,נשאר לי לאחל לכם להבריא לגמריי ולהצליח מחר במבחן,

אז קבלו את איחוליי עם המון אהבה,

נופ=)

אני רוצה לפתוח במזל טוב לברבר השמנה שהיה לה יומולדת אתמול:-*

ובאיחור אופנתי ביותר לנא-דב החתיך=](לא חשובה העובדה שעוד מעט כבר היומולדת הבאה שלו,אבל עדיף מאוחר מאשר אפעם לא!)

דיי אני משתגעת נדב אני נשבעת שעה אני מנסה להעלות תתמונה שלנו ולא הולך! קחו http://img377.imageshack.us/my.php?image=img1307ii6.jpg תבהלו בשקט.

אני חייבת לציין שנמאס לי ללמוד.

אבל איזה קטע שאף אחד לא שואל אותי=\

(מעודד אותי לדעת שלפחות אורון לומד יותר ממני:P חחחח סתם,תעצור תצמך כבר!@#$%^&*)

אתמול בכיתה ישבתי על הקצה הקידמי של הכיסא,ושבאתי להתקרב לשולחן הכיסא עף לי אחורה.

בזמן שנקרעתי לי עם עצמי ועם רוני מצחוק,גיליתי שחצי כיתה קלטה וצוחקת עליי גם.

ברגע זה נעמדו שערותיי מהאהבה שהרגשתי מכולם כלפיי.אפילו אולי יותר מהעובדה שתמי ראתה אותי נופלת,ואז צעקה עליי לצאת החוצה.מדהימה שאין כמוהה.

שלשום נא-דב היה אצלי ועשינו דיסק יחסית רגוע יפה רצח!לכל שיר הייתה הצבעה וחילוקי דיעות של שעה לפני שהוא נכנס לרשימה.הקטע הכי כיף בסיפור,זה שהמערכת שלי לא קולטת תדיסק.

בשיעור ספרות יומשישי,בעודי משלימה שעות שינה עם רוני,קמתי לצלילי צעקות אימה!בעודי מרימה את ראשי כדי לבדוק את המתרחש,ועדיין רואה מטושטש ,מצאתי תצמי בורחת מעכבר כאשר המורה תופסת לי בכתף בחוזקה במקביל מטפסת על השולחן ומתחילה לצעוק.באמאשלי זאת לא דרך טובה לקום,הרגשתי עדיין בסיוטים.אבל היי,להכאיב ואז לטפס ולצעוק על שולחנות זה לא התפקיד שלי בסיוטים שלכם?!

 הסטטוס שלי-אמיתי אגב:

יושבת לי ילדה מסכנה עם אורון באמצע לון.
עושה שלום לידיד שבדיוק עובר,שמייד בא לשבת איתנו ועוד ידיד איתו.אחרי דיבורים וצחוקים מתברר שזה בכלל לא מי שאני מכירה,זה התאום שלו.
זה יכול לקרות רק לי.

ולציטוט היום: [חשתי:) ]

"רונרון איך אני מקטינה תמונה?"

"מסתכלת עליה מרחוק"

ונסיים בברכת לילה קסום לכולכם,

נופ:)