אז ככה... מחר בל"ג העמראני חוגגת את יום הולדתי ה-17... כן מהיום ב-12:00 בלילה אני אהיה בת 17
איזה קטע.. אני עדיין לא קולטת את זה.. 17 זה כל כך גדול... אני ממש גדולה
אני לא יודעת למה אני מפחדת מזה בכלל...אבל לא יודעת אני מפחדת..חוששת..
נראה לי שאני פשוט חוששת להתבגר.. כי זה אומר שאני צריכה לעזוב את כל השטויות ולהתנהג בהתאם לגילי
ואני לא רוצה.. אני רוצה להישאר קטנה ילדה אני עוד לא רוצה להתבגר.. לא מאים לי עכשיו...עוד שנה שניים או אפילו יותר..
אני צריכה זמן.. ואין אין זמן.. הוא לאט לאט הולך ונגמר.. הוא עובר כל כך מהר..
אני יושבת ונזכרת איך בצ'יק הזמן עבר.. פשוט ככה עברו להם 17 שנה מחיי.. עוד 17 כאלה אני אהיה בת 34... אני בטח כבר אהיה נשואה עם ילדים...
וזה לא עוד כל כך הרבה שנים.. כי כמו ש17 השנים האלה עברו מהר כך גם הבאות.. ואני לא קולטת את זה...
אני כבר גדולה.. ולהיות גדולה זה לא הקטע שלי...אני רוצה להיות קטנה ולהישאר ככה... הרה מאוד אנשים בטח לא מבינים אותי עכשיו כולם רוצים להיות כבר גדולים ובוגרים ורק שהם יהיו בני 18 וגדולים.. ואני לא רוצה אני רוצה עצור את הזמן הספיק לי לגדול..זהו..לא רוצה עוד...
טוב מה אני חופרת..יאללה..
בי בי
נ.ב
הפוסט הז לא אומר שאני חוזרת לכתוב בבלוג זה רק כדי להוציא מה שאני מרגישה... ביי ביי