לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בן 18, מהמרכז.. לא יותר מדי שנון, לא יותר מדי חכם, לא יותר מדי יפה (או שכן?), ובטח לא יותר מדי מעניין... ובכל זאת, אנשים נכנסים לפה... גם אני לא מבין למה :]


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

והחיים ממשיכים..


והחיים ממשיכים, גם אחרי שרווית ואני נפרדנו ביום שישי ההוא לפני שבועיים...

אחרי משהו כמו 11 חודש שלמדתי בהם קצת הרבה... שנינו ראינו את הסוף - השיחות כבר לא זרמו, הפגישות כבר לא היו אותו דבר.

היו פעמים שהרגשתי כמו ידיד מאשר כמו חבר, ושם התחלתי להבין שאולי זה בדרך להיגמר.

היו פעמים שיותר רבנו מאשר אהבנו, שיותר צעקנו מאשר דיברנו, ושם התחלתי להבין שאולי זה הסוף.

וזהו.. לפני שלושה שבועות, כשהייתי אי שם בשבוע ניווטים, דיברנו ואמרתי שאני רוצה פסק זמן.. שבוע אחר כך היא באה אליי וסיימנו את זה, ברגוע, כמו שזה התחיל (לטובתי אני אגיד שסיימנו את זה בידידות, באמת לא חשבתי שזה יילך ככה)

 

ואני? הייתי בטוח שהיא המשיכה וזאת הסיבה שהיא לא מתקשרת או שולחת הודעה.. הייתיי בטוח שהיא הבינה שהקשר קשה מדי, והמרחק והכל לא באמת נותנים לנו להמשיך כמו שצריך והיא פשוט מעדיפה שלא לחזור לזה... ואז קיבלתי שוק חח, ואתמול היא התקשרה - היה "מרענן" לשמוע אותה ^^

היא יודעת, אמרתי לה שבשבועיים שלא דיברנו, אני אכלתי את הבאסה שלי (מסכנה רנה חח, איזה חפירות דפקתי לה), אבל המשכתי הלאה אחר כך... וזה לא פייר שהיא באה עכשיו ואומרת שהיא התגעגעה.. "כי גם אני התגעגעתי בייבי, אבל המשכת הלאה"

אולי באמת...  אולי באמת לא נועדנו להיות ביחד

 


 

והחיים ממשיכים.. גם אחרי שנפל עליי ציוד ושברתי את האצבע הקטנה ברגל (חח זה לא מצחיק, זה כואב אחושרמוטה)

וקיבלתי גימלים הביתה,

והמ"מ לא רצה לשחרר אותי,

גם אחרי שהקרפ"ח אמר שהוא חייב,

גם אחרי שעשו לי תדריך יציאה והייתי על א' עם הציוד לידי...

בן זונה (הדיאלוג הבא מתחיל רגוע ועולה בטונים לאט לאט, אני בטוח שתבינו כבר)

 

- "שוורץ, אני לא מבין אותך, מי אמר לך שאתה יוצא הביתה?"

-"אתה!, והקרפ"ח, והגימלים שיש לי" (ובנתיים אני על א' והאוטבוס יוצא עוד חמש דקות)

-"לא אמרתי לך שאתה יוצא, מה לא מובן?"

-"מה? באתי אלייך אתמול ואמרתי לך שהקרפח אמר שהגימלים עד יום שני, ולא עד היום (ראשון) כמו שחשבת, וזה למה אני אמור לצאת הביתה... עשית כן עם הראש והלכת"

-"אבל לא אמרתי כן"

-"אבל לא אמרת לא!"

-"ולמה אני לא יכול לצאת?"

-"אם אין לך מחלה מדבקת הגימלים לא חלים בבית"

-(מה זה השטויות האלה?) "מה? והקרפ"ח יודע?"

-"כן, יידענו אותו"

-"סבבה, אני רוצה לדבר איתו"

-"וואלה?!"

-"כן, זכותי לדבר איתו"

-"טוב שוורץ, רק שתדע שמבחינתי זאת נקודת מפנה"

-"וואלה?"

-"כן, אם אתה הולך אליו זאת נקודת מפנה מבחינתי" (ואז, התחלתי להתקדם בעצבנות לכיוון החדר שלי להניח את התיק, וכשהגעתי סיננתי לעצמי "על הזין שלי"... החלטתי לצאת החוצה לדבר איתו, הוא היה במסדר בוקר עם הפלוגה: )

-"המ"מ, אפשר לדבר איתך?"

-"אמרת שאתה הולך לקרפח, לא?", מסנן לי בעצבים כמו ילד בן 4,  "נו, אז לך, לך לקרפח"

-"טוב.. אם אתה רוצה את זה ככה, נעשה את זה ככה", אני מוריד את התגיות הצהובות של הקורס מט"קים ושם לו אותן ביד..."קח, תגיד למ"פ שאני לא רוצה להיות פה" (והולך, בפנאן, לכיוון החדר, כשכל הפלוגה שלי שהייתה במסדר בחוץ, עדיין בהלם)

 

ואני? עדיין מחכה לשיחת מ"פ לראות מה קורה איתי... סגל של בזיונות, אני לא הראשון ובטח לא האחרון שהם דופקים סתם

 


 

ועכשיו אני בבית.. חבוש ברגל שמאל הקטנה והחמודה שלי... משתעל כמו חמור (מרפי מרפי, יא בן זונה.. דווקא כשאני שובר את האצבע הקטנה ברגל אתה נותן לי כאבי גרון ושיעולים חח)... אבל מאושר, כי יש לי יומיים של גימלים לראות את ההורים שלי לפני שהם טסים לחו"ל ב-1 ליוני.

אני מנחש שאני אחזור לשם, לקורס... עברתי כבר את כל מה שנדרש ממפקד טנק לעבור (כנסו לתמונה, תראו את היפייפיה שלי... וטיפ קטן, תלחצו על התמונה ותגדילו אותה), את כל החרא כבר אכלתי, את כל השבתות כבר נשארתי...

וסה"כ, אם לא ישאירו אותי בקורס, אני אצא למבצעית, איפה שכל החברים שלי שלא יצאו לקורס נמצאים - נעשה קצת מארבי ארטישוק בעזה, קצת מחסומים בעלי זהב, ונשתחרר עם סיפורים מכאן עד הודעה חדשה (כמו כל קרבי שאכל קקה בשירות שלו וניצב מאושר בבקו"ם עם מחשבות לעבר חושה בסיני/מסיבת חוף בגואה/טראק בתאילנד)

 

יהיה טוב, אה? ואם לא עכשיו, אז בבקו"ם, אי שם בשלהי אוגוסט 2010 ^^

נכתב על ידי , 27/5/2008 10:56   בקטגוריות צבא, אופטימי, אהבה ויחסים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בלת"מ ב-7/11/2010 14:01
 





כינוי: 

בן: 33

MSN: 

תמונה




8,749
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחצלצילון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חצלצילון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)