. . .

תמיד אהבה.תמיד הייתי אחד שצריך אהבה. מכל סוג,בכל דרך,כל הזמן.סיפוק אחד ממכר ובלתי נמנע.

אהבה מזדיינת,צומת לב..הכל כל-כך לא מספיק.למה לא מספיק?למה כל הזמן עוד? נמאס לי כבר מעצמי ,רוצה לשים זין,

שלא יהיה אכפת.רוצה להיות לבד,לא מוקף בכל כך הרבה אהבה. למה אני לא יכול להפסיק.

זה ממשיך לדפוק ולא עוצר.חייב הכל,חייב געגוע,חייב להכשל בכל כך הרבה דברים פשוטים.

כואב לי ואני כן בוכה בלילה בתקופה האחרונה במקום לזיין איזו מתחיילת שממילא לא תתרום לי בכלום.אני לא מספיק ואני עוד

שנייה נשבר,אלוהים.  אולי זה גם בעיקר בגלל שאת כל כך חסרה לי. ואין מקום פה לשום מילים,ואת לא יכולה ולא תוכלי להבין

כמה את חסרה לי,בלעדייך אני שווה הרבה פחות,אני לא יכול אפילו ללכת לישון איך שצריך.

התקשרתי אלייך בדרך הביתה וכל צלצול החסרתי עוד נשימה ועוד נשימה,לא יכולתי לנשום,כמה שאני מתרגש בכלל להתקשר אלייך,

כמה שאני מתרגש ועצוב להתאכזב שאת לא עונה לי,וכי זה אני.אני,שאמרת שאת אוהבת הכי בעולם,כי אני גבוה יפה מוכשר חמוד ותמיד

יודע איך לגרום לך לחייך. מחיוך לחיוך כל כך עצוב,להנאה שבכאב,שבריקנות שאת גורמת לי להרגיש.

ולא אכפת לי מאהבה. הכל בסופו של דבר מתנפץ לך ונהרס כי אתה האידיוט היחיד שלא יודע לקיים הבטחות שהבטחת. ואני מצטער,כל כך

מצטער,שחזרנו למצב אדיש. אני מתפלל כל יום שתזכרי בי,שתראי שגם את.

בעצם תמיד היה לי אכפת מהאהבה.