מה אני בכלל?
בלוג רגיל לילדה רגילה..... |
| 4/2007
אני, מי?- שחזור!
זה פוסט שכתבתי לפני חודשיםם.. אבל הוא יצא טוב ומה שכן, משקף אותי..
הרבה אנשים שואלים אחרים: "תזכיר לי שוב, מי אתה..?"
מעטים האנשים ששואלים את עצמם- את אותה השאלה- מי אנחנו?
הנה
ניתוח מלא שלי, לכל מי שלא מבין אותי, ואת צורת החיים שלי, אני רק אומרת
דבר אחד- לא בטוח שהפוסט הזה יעזור כם להבין אותי. דווקא ויכול להיות
שהפוסט הזה- יבלבל אותכם עוד יותר.
מי אני?
כל אחד ששואל את עצמו את זה עונה בפשטות:
שמי- הדר.
גיל: 12.5
וכו'..
אבל
זאת לא המטרה שלי. זה הרבה יותר מסובך מזה, ועכשיו באמת, אפילו לא להתבדח
ולהגיד ש:"אני יפה מהממת שכולם אוהבים.." כי אני יודעת שזה לא נכון. אני
לא יפה, לא מהממת, ואני לא בטוחה מי באמת סובל אותי בעולם הזה.
אני פעם חשבתי על זה- ו.. אם הייתי מישהו אחר- הייתי חברה של עצמי?
פעם,
כשהייתי ילדה קטנה, כשעוד היה לי ביטחון עצמי והייתי חמודה אז אמרתי כן,
והיום- אני מסתכלת על עצמי במראה, חושבת על האופי שלי- ופשוט.. נגעלת!
בחיים שלי לא האמנתי שיכול להיות בנאדם כל- כך מעצבן, קרציה, בכיין, סתום,
מפגר, דביל, ועוד ועוד ועוד..
הרבה יותר קשה לי למצוא יתרונות שלי, אם יש, לעומת החסרונות שיש בשפע.
כולם אומרים ככה ובסוף מוצאים משניהם, אני ניסיתי- מצאתי 3 יתרונות בדיוק ו-10 חסרונות- יכולתי להמשיך.
אני
מנסה להשתנות ולא מצליחה. זאת אני. פעם חשבתי שאם מישהו יגיד לי לנסות
להשתנות אני אגיד לו- "זאת אני וככה תקבל אותי, או שלא תקבל אותי!"
אבל
אז אני חשבתי על זה, אני לא מסוגלת להגיד דבר כזה, במיוחד לעצמי, כי אני
רוצה להשתנות בעצמי- אז איך אני אגיד לא למישהו כשאני בעצמי רוצה לעשות את
זה?
אני בטוחה שאם יום אחד- חס וחלילה- יקרה לי משהו, לא נראה לי שלמישהו באמת יהיה אכפת.
בימי שישי בערב אני לא יוצאת מהבית כי אין לי עם מי, ו.. אני בטוחה שאף פעם לא הייתי באמת חסרה למישהו.
אני מנוצלת. עכשיו הבנתי את זה. בחיים שלי לא חשבתי על האפשרות הזאת.
*הוספתי עכשיו: ואולי אף פעם לא הבנתי, שמי שאני באמת זו לא האחת שמשתקפת כלפי חוץ, מי שמבפנים לא יוצא החוצה, קשה לשנות את התדמית שבניתי לי, קשה להתעלם מהכל כלא היה, אבל אני אנסה עד כמה שאוכל- להיות האני הפנימי שלי.
מקווה שאולי עזרתי לכם להבין אותי, או להבין יותר את עצמכם- את החיים.
אוהבת- הדר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
