מה אני בכלל?

שמתי לב שבזמןן האחרון לא עדכנתי ב-כ-ל-ל ולא בא לי לענות על השאלונים, אז.. טוב יאללה כותבים פוסט! השאלה היחידה היא.. על מה?

טוב אז- יש היום מסיבה שאח של ידידה שלי מארגן.. רק אתמול גיליתי על זה את כל הפרטים ושאלתי את אמא שלי אתמול בערב- אני וחברה טובה שלי רצינו ללכת יחד- אז מה אם זה יקר?!? (50 ש"ח בקניה מוקדמת).. אמא שלי לא רצתה שאני אלך, אבל היא הבינה שאני ממש רוצה אז היא אמרה שאים אנחנו הולכות בחבורה של 5 ומעלה בנות שאני חברה טובה שלהן ושאני מסתובבת איתן אז היא תרשה לי- וכל זה הייתי צריכה לעשות באותו הערב- אתמול בערב.. טוב כמו שאתםן מבינים- עשיתי את הטלפונים של החיים שלי וכל הלילה הייתי בטלפון- ובסוף מה יצא לי מזה?!? כלום!! נוסינג!!! אז אני ואורנה, החברה הטובה שהייתי אמורה ללכת איתה נפגשות היום לשינהוהולך להיות כיף... לפחות ככה אני מקווה..

בבית של אורנה אני כבר לא אורחת, אני יותר בת- בית.. יש לה 2 אחים: אחד קטן ממני בשנה- שנראה לי שיחסית לחברות של אורנה אני דווקא בסדר מצידו=], והאח השני בן שנתיים- שכל פעם שאני נפגשת עם אורנה הוא אומר כל הזמן "אדה! אדה!" למרות שקוראים לי הדר XD. וגם אורנה אומרת שהוא לפעמים אומר סתם ככה ביום יום דברים עליP:.

טוב אז זה הכל להיום...

אני מנסה להתעלם ממה שאני מרגישה ולצאת מהדיכי התמידי הזה שיש בי, ולהתחבר עם כל מה שאופף אותי- הצחוק הזה שאני כל- כך מנסה להשתלב בו, בכל החברה שכל פעם צוחקת עלי, ולא איתי- אולי להבין משהו מכל מה שקורה סביבי, כן- זה יכול להיות נחמד.

פעם גמאני הייתי כזאת, אבל מאז נלקח ממני משהו- שאני לא יודעת מהו, או למה אני צריכה אותו, אבל אני מרגישה שהוא חסר. אולי זה הדבר הייחידי שהוא גורם- להרגיש שזה נלקח, ואז לצאת מנהכל ולאבד אך כל כולך ברגע בו אתה מחפש את זה, ועד שאתה מוצא את זה אתה מגלה ננלקח ממך משהו אחר, אולי חשוב ואולי פחות- אבל אפשר לדעת ק דבר אחד- ברגע שתחפש אותו ילקח אחר, עד שלא תמצא כבר דבר...

מזה אפשר לדעת דבר אחד- אם משהו נעלם, אל תחפש אותו- סימן שהוא לא היה חשוב מההתחלה ומעכשיו אתה צריך לדעת רק לשמור על מה שיש בך בצורה הטובה ביותר...