Acting Me

דווקא לא הסכמת להוריד את המכנסיים. האדמה הלחה הלחיצה אותך, וגם האופנוע שהקיף אותנו מרחוק מבלי לדעת. השמש התחבאה לנו מאחורי רוח קרה והמלים התחבאו מאחורי השפתיים שרק נישקו ונישקו זיכרון שישאר מאחור. החורים שלך בג'ינס, הריח של השיער שלך, כמה שאת קטנה... יכולתי להחזיק אותך בין הידיים שלי שעות, אם רק היית נותנת לי. המקום היה כל כך רומנטי... האווירה הורתה לנו להתחבק קרוב והרוח משכה את השפתיים שלך אל הצוואר שלי ללטף. אז נכון שהקפה היה רעיון גרוע, אבל הכוסות הריקות שמרו על משקפי השמש שהנחנו בצד בזמן שנגעתי בך מבפנים, ואת היית כל כך מרוקנת, שאפילו עכשיו אני מטילה ספק אם את זוכרת משהו ממה שהיה ובא לי לשכוח הכל בעצמי.