מן מחשבה שראוי להנציח כאן, במקום האישי שלי, בין כל דפי היצירות שביניהם אפשר לדפדף.
אמנם מדובר בחוט מחשבה קצר ודליל, מלא תוכן אך חסר גוף (פרדוקס),
אבל יש עניינים שהזמן מבשל, אמנם הלהט מתבקע מתוכם ישר החוצה.
פאוזה דרמטית.
זה לא הזמן והמקום לחשוב ולכתוב על כך
אני עייפה, תשושה, ובעיקר לא לבד ולא עם עצמי,
רק רציתי לחלוק (בעיקר עם עצמי, אני יודעת), את העניין הגדול והמרעיש הזה שגועש בי
פתאום הבנתי ש...
היי, כתבו לי שיר.
(שלי, עבורי, עליי, למעני, עם מלים בהזמנה אישית וחוסר אובייקטיביות).
במילה אחת
התרגשתי
בשתיים
נגע לי
אפילו אהבתי אותו.
אפילו אוהבת אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
