תסביך שנקרא אהבה...

לפני כמה ימים באמת הרגשתי את הגעגועים. באמת הרגשתי את הצורך הזה שסגרתי כל כך הרבה זמן כבר יותר מ3 שנים.

את הצורך בנשיקה אמיתית.

כבר עבר זמן רב מאז האחרונה וכבר שכחתי את ההרגשה.

התעוררתי בבוקר והרגשתי כאילו מישהי אוהבת נישקה אותי בזה הרגע נגעתי בשפתיי והרגשתי את השפתיים לא הבנתי את ההרגשה המוזרה הזאת לקח לי זמן קצת לעכל את הדבר שאני מרגיש דברים שלא קורים במציאות.

למרות שמי שמכיר אותי היטב יודע שיש לי קטעים כאלה ובזמן האחרון זה יותר מהרגיל, זה הרגיש אמיתי.

אני לא יודע מה זה אומר אבל הרגשתי צורך עז לכתוב על זה.

הייתי עם בנות אחרות אך זה לא היה אמיתי כבר יותר מ3 שנים לא זכיתי לאהבה חזרה ורק חילקתי את אהבתי ככל האפשר כדי שאולי אחת תתפס .

מילים כאלה בדרך כלל מכניסות אותי לצרות מפני שמילים כאלה אשר יוצאות מגבר מצמידות כל מיני אמרות כגון נמושה וסיסי וכל שאר התיאורים בסגנון הזה.

אך לא אכפת לי כי זה הבנאדם שאני לפעמים גם אני מתחבר קצת לרגשות שלי מדי פעם למרות הדברים הרשומים כאן לפני יותר משנתיים.

אני מרגיש מחויבות לציין שמה שאני רושם פה הוא לא התלוננות או פריקת עצב אלה סתם שיתוף הדברים שאני רושם פה אינם אומרים שאני עצוב להיפך הוא הנכון אני שמח לרוב ואפיללו עם חיוך על הפנים.

אבל אני לא יכול להתעלם מהחוסר הזה ובסופו של דבר גם אני צריך לפרוק מתישהו.

תודה שהקשבתם כרגע אני עיף מדי בכדי להמשיך..

וכמו שחכמים ממני אמרו "אל דאגה בסופו של דבר הכל יהיה בסדר.."

לילה טוב