המילים חלקלקות וחמקניות
אני מרגישה אותן מתפתלות לי על הלשון
ולא מצליחה לירוק אותן מהפה.
הן מציפות אותי וגואשות בי
ממלאות אותי תחושות קסומות
של כאב או אהבה
אבל היד הרושמת לא תופשת
את מה שמציף אותי ומאיים לחנוק.
זה משחק אכזרי
תופסת המילים.
אני נמצאת במרדף מתמיד אחר אלה שייגעו בדיוק מכאיב ומסעיר לרגש.
לרגע נוגעת במילה
ומיד היא מתפוגגת כמו עשן סמיך
אני נותרת הלומה ומאוכזבת
מתכוננת ללכידתן של המילים המתאימות.
אני מנסה להירדם
ושוב מחשבות עלייך עולות
בלי לשים לב
אני מטיילת בין
מה אני אלבש בפעם הבאה
לבין
איך אפשר עוד באוטו
ומה אני אלחש לך.
תמונות של הנאה עולות לי בראש
והציפייה
עולה
ועולה
.וכל מחשבה מושכת אחרת
כמו
איך נתנועע
ואיך תראה אותי.
ולפעמים עולות מחשבות חמורות יותר
כמו
כמה מקום יש לי אצלך
ומה מושך אותך אליי
ומה אני בשבילך? זיון זמין? נחמה מתוקה? חברה נעימה?
אני מנסה לכבות אותן מיד עם כמה מחשבות נוטפות מין
וגם כאשני מתנהגת כאילו לא חצתה מחשבה כזאת את ראשי מעולם
הן תמיד שם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
