שוברת שיאים של שממה כאן.

כניסה אחת ביום. לפעמים שתיים.

אופס.

מבינה למה.

סגור פה.

נו שויין.

יותר עדיף.

אין לי חשק לאנשים שאני לא אוהבת פה.

בכלל, בחיים, מוצאת את עצמי מנותקת מרוב העולם.

עבודה-דירה-משפחה-חברות מהעבודה-מעט חברים מלפני מעבר העבודה שעדיין אני מדברת איתם מדי פעם.

נראה לי שאני מגזימה, אבל באמת שאין אנרגיות להרבה מעבר לזה.

לפני שבוע נפצעתי ברגל.

אותה רגל.

סוג של מלחמה בכף רגל רדומה שהסתיימה בניצחון שלה.

נפלתי.

מתחתי רצועה בכף הרגל.

הרבה כואב.

חצי יום של רופאים, צילומים והוראה ללכת כמה ימים עם תחבושת על הרגל.

עדיין מציק וכואב בתנוחות מסוימות.

נו שוין. עברתי כאבים הרבה יותר גדולים..

אה. והאח הגדול.

למרות שגם שם אני פחות (יש איזו בעיה במחשב שלי ואי אפשר לראות תמונה של השידורים החיים. רק מסך ירוק)

את הבקרים אני מתחילה בביקור בבלוג של ויק. ה-מקום של שפרה.

בלוג שנפתח כרעיון מקורי (בלוג של הכלבה של שפרה), והפך לסוג של פורום של מעריצי שפרה. נעים שם.

היום דיברתי עם יער (למי שזה אומר לו משהו).

כמעט כל יום אני מחליפה לק.

ויש לי כבר 4 שמלות.

אני לא יודעת אם אי פעם אני אהיה רזה שוב.

אני חייבת.

עוד פחות מחודשיים אני בת 35. ג'יזס.