באתי לעדכן, בשביל כל אלו שחיכו בציפיה לפוסט סיכום שנה (פחח..), שלא יהיה כזה.

דפדוף אחורה כאן הזכיר לי שאת הסיכומים אני עושה בתחילת השנה העברית.

בשנה  האזרחית אני רק מברכת, אז... באיחור של שבוע:

שנה מצוינת לבאי הבלוג!

שנה של התחלות נהדרות,

המשכים של דברים שעושים לכם נעים בבטן,

וסוף של דברים שאתם יודעים שצריכים להיגמר..

שנה של הצלחות

והרבה פרגון מהסביבה.

שנה של הגשמה.

שנה של הבנות חשובות,

ושחרור חסימות.

של קבלה עצמית..

שנה של מציאת הפינה למי שמחפש אותה.

של פינוי זמן לדברים החשובים באמת.

שנה של שפע.

שנה של הרבה אהבה, ובריאות ודברים טובים

ואושר בכמויות.

וברוח התקופה אי אפשר בלי לאחל לכולנו שנה בלי מלחמות. בלי עצב.

2009 יקרה, צאי לדרך. יש לך הרבה עבודה...

וקטנה לסיום פרי ההגיון המרשים של האחיינול:

בוקר. אחיינול כרגיל בבית של אבאמא (שלי)(סבאסבתא שלו).

אבא (שיכונה להלן - "סבא") מחליט לקחת על עצמו את הכנת ארוחת הבוקר של האחיינול, ופונה אליו:

סבא: "מה בא לך לאכול - ביצה עין? חביתה? ביצה מקושקשת?"

אחיינול (חושב על האפשרויות ומנסה לזרום עם סבא):"אמממ... סבא... אפשר בבקשה .. ביצת קינדר?"