|
 הבלוג הזה יצא לדרך שלושה ימים לפני גיל 30... לאור המאורע ולאחר מספר שנים של כתיבת יומן אישי מלא התרחשויות, החלטתי להרחיב את מעגל המעורבים בחיי, ולשתף עוד כמה אנשים במה שקורה איתי... מקווה שיהיה מעניין... |
| 3/2010
קטנצ'יק 2005-2010
ביום שישי עלינו לקברים של סבא וסבתא. בכניסה לבית הקברות אחי זרק לי: "אה. החתול מת." - "איזה חתול?" -"קטנצ'יק" -"מה?!" -"מצאתי אותו הבוקר. על הספה ליד הבית שלי. היה לו דם בפה" -"מה?!"
מהר מאוד הגיעו דמעות. אבא לא שמע את השיחה בינינו והעיר משהו על הרגישות הגדולה של הבת שלו שאחרי כל כך הרבה שנים עוד בוכה בכי כזה באזכרה של סבא וסבתא. כשהבכי רק התחזק זה באמת נראה קצת מוזר והוא שאל אם הכל בסדר. סיפרתי לו על השיחה הטריה עם אחי. מניחה שמהצד זה אולי נראה קצת מצחיק כל הסיטואציה הזו.
כשחזרנו הביתה אחי הראה לי את המקום שבו הוא קבר אותו. את ה-חתול שלי. הוא אולי לא היה הכי ידידותי, אבל הכי שלי. דאגתי לו בארבע וחצי השנים האחרונות. תמיד היה לו אוכל משובח, חיסונים, ווטרינר על כל הרגשה לא טובה. הוא גדל לתפארת ואני חושבת שבסך הכל היו לו חיים יפים. אהבתי אותו...

עצוב לי.
| |
|