בחודש האחרון אני מתלבטת.

לא סגורה על זה שאני רוצה להישאר כאן.

איבדתי את יכולת הכתיבה ו/או אני כבר לא יכולה לכתוב על כל מה שבא לי.

מאז שהגיעה ההודעה של יריב שהפרו שלי עומד להסתיים, אני עושה חישובים של בעד ונגד החידוש.

הסטטיסטיקות הן כבר לא כזה שיקול לחדש את הפרו - מאז השינויים המספרים כל כך עלובים, שזה סתם מייאש.

מזכירה לעצמי כל הזמן שליתר בטחון, כדאי למחוק את הטיוטות שלי, כי אני ממש לא רוצה אותן בחוץ ברגע כשהפרו יסתיים.

המנויים והמלנקקים לא ממש משתנים כבר די הרבה זמן.

תחושה של "מיציתי". ושאולי אם אני לא אחדש את הפרו, אני אוכל להתנתק מפה יותר בקלות.

אבל.. התרגלתי. והחלון מסרים. והאפשרות למחוק תגובות. והטיוטות. ואולי עוד לא כדאי להרים ידיים.

תקופה של התלבטות..

היום הוא התקשר אלי.

שאל עד מתי הפרו שלי. אמרתי שעד ה- 11.2. שאל אם אני בטוחה. אמרתי שכן. התעקש שאני אבדוק. בדקתי. הפרו שלי הוא עד ה- 11.8. המלאך הפרטי שלי פתר לי את ההתלבטות. לבינתיים. ההחלטה נדחתה בחצי שנה.

ובפינתנו - מזג האויר בירושלים:

קרררררררררררררררררררר. ג'יזס. שכחתי כמה קר יכול להיות קר.

יצאתי מהעבודה ב- 17.45. מהשניה שיצאתי לעולם שבחוץ הקור הזה היכה בי. הגוף היה מוגן עם כל השכבות שעלי, אבל הפנים. ברררר.. קפאתי. קור כואב. באף. ובמצח. והלחיים. את הפה הכנסתי בתוך הצווארון של המעיל. רוב הדרך לא ירד גשם. רק רוח מקפיאה. מעט אנשים בחוץ. אנשים חיים בטמפרטורה של חדר קירור לגופות (לא שניסיתי, אבל בטוחה שככה זה מרגיש). כשהתקרבתי הביתה התחיל גשם. עמדתי ברמזור והסתכלתי לכיוון עמודי התאורה והרמזורים. זו הדרך הכי טובה לאבחן בין גשם לשלג - הגשם יורד חזק, מהר ובקו ישר למטה. השלג קל יותר. מעופף באויר. לצערי, זה היה דפנטלי גשם. באסה. עדיין מנסה לשמור על אופטימיות לגבי מחר.

ערב חם ונעים לכם..

דיווחים מהשטח מאת סבינה רופ -

9:00 בבוקר - גשם מעורב בשלג בירושלים..

9:20 בבוקר - הרבה שלג בירושלים!!!