למי שעוקב/מתעניין-

נראה שהחמסות פה מתחילות לעבוד (טפו-טפו-טפו).

* הפלסטר מהאצבע שנחתכה מסכין ירד. האצבע והציפורן עוד לא כמו "לפני", אבל הציפורן כבר לא נתקעת בכל דבר. הקלה...

* האצבע שנחתכה מקלסר-היא הכי קרובה להחלמה מלאה.

* העקיצה-עדיין מציקה. הכי הרבה בלילות.. הרופאה התורנית נתנה לי משחה שרק החמירה את המצב. חזרתי לאלוורה והיום הלכתי לדיקור. מאמינה בשיטה הזו.. מקווה שעד מחר זה יעלם..

* הגרון בריא לגמרי. כרגע לפחות. הגעתי לבית עם אמא חולה.. אני מכריחה אותה לבלוע כל הזמן את הכדורים שלי. מקווה שהם יעזרו גם לה.

* רסיס מידע מבדיקות הדם-ההמוגלובין שלי עלה ל- 11.8. זה מצוין. התחלתי ב- 9. עליתי ל-10 ועכשיו כמעט הגעתי ל-12 הנכסף. (הטווח הוא בין 12 ל- 16). עושה רושם שאני כבר לא אנמית..

-

מר טווס.

למי שעדיין דואג לו-אין צורך!

היום עברתי עם אחי ליד הבית שלו.

כשחלפנו ליד הבית, ראיתי משהו מוזר, אבל כנראה שהמוח סרב להאמין למה שראתה העין, אז שתקתי.

אחי קלט את המבט הלא מבין ואמר:"כן סבינה. זה הוא שם. עושה מה שבא לו"

מסתבר שראיתי נכון.

לבעלים של הטווס יש בית גדול מאוד עם גג רעפים שמסתיים בשפיץ מחודד למעלה.

שם. הכי למעלה. בקצה של השפיץ.

עמד מר טווס במלוא הדרו.

כמו תרנגול שבשבת, אבל בגירסת הטווס.

אלוהים יודע איך הוא הגיע לשם..

אחי אומר שהוא עושה את זה הרבה. עומד על קצה הגג וצווח.

מטורף שכזה...

אבל חי. וזה מה שחשוב!

מניחה שעוד ניפגש רגע לפני החג.

בינתיים-סופ"שנעים לכם..