לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הבלוג הזה יצא לדרך שלושה ימים לפני גיל 30... לאור המאורע ולאחר מספר שנים של כתיבת יומן אישי מלא התרחשויות, החלטתי להרחיב את מעגל המעורבים בחיי, ולשתף עוד כמה אנשים במה שקורה איתי... מקווה שיהיה מעניין...
Avatarכינוי: 

בת: 51

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2005    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2005

אוווווווווווווווווווווווווף!!


 

אני גרה בדירה הנוכחית כבר 6 שנים. מהיום שעברתי לירושלים.

אחת הסיבות בגללן התאהבתי במקום הוא חדר המדרגות.

מואר מאוד.

מדרגות רחבות..

מאוד ידידותי ונעים.

 

בבניין שלנו שוכרים הם כנראה דיירים סוג ג'.

כשפעם אחת פניתי לאדון ועד הבית לברר למה אנחנו משלמים ועד בית גבוה יחסית,

הוא אמר לי שהוא לא חייב לנו הסברים כי אנחנו "בסך הכל שוכרים".

הסברים הוא נותן רק לבעלי הדירות.

נעלבתי..

ועד הבית כבר לא אצל האדון. הוא עבר לגברת אחרת.

היא יותר נחמדה, אבל עדיין-הקשר היחיד שלנו עם הבניין הוא בנתינת כסף לועד הבית וזהו.

על ההחלטות שמתקבלות בין הדיירים אנחנו יודעים לפי פתקים בכניסה לבניין, כשמחליטים לשתף אותנו (=בדרך כלל כשרוצים עוד כסף או להעיר לנו על תופעות לא רצויות (=זריקת מגבונים לאסלה)).

 

אתמול הם שברו שיא-

הגעתי לדירה אחרי שיטוט נחמד במושבה.

כבר במדרגות מהרחוב ראיתי שלבן משהו. היה חם אז הנחתי שלא מדובר בשלג.

ככל שהתקרבתי לכניסה-הלבן נהיה לבן יותר ואז גם ראיתי שקים של שברי בניין.

"אוי, שיט" היתה המחשבה הראשונה שעברה לי בראש. שוב מישהו משפץ וצפויים לנו רעשים שיבקעו מהדירה שלו ולכלוך מעצבן בחדר המדרגות.

מבואסת ומנסה לחשוב מי משפץ מה וכמה זמן זה יקח התקרבתי לתיבות הדואר, ששום זכר לצבע החום שלהן לא נשאר. לבן-לבן-לבן. שם, לצידן, בין ההריסות והטיח. התנוסס פתק:

"כמו שאתם רואים, התחלנו לבנות מעלית"

הו. תודה שאומרים לנו...

בדרך למעלה (קומה שלישית) כבר הייתי עם דמעות בעיניים.

הבלגאן יהיה כאן, בדרך, לכל התקופה.

הם כבר שברו חלק מהמדרגות.

ויעקרו את המעקה שאהבתי.

ישימו את השכנה החדשה, מפלצת מבטון, בחלל של חדר המדרגות שגרם לי להיות בטוחה בבחירה שלי לגבי הדירה.

והלכלוך..

כל הדלתות היו מצופות בטיח לבן. והמדרגות. והקירות. הכל הכל הכל. שונאת טיח!

 

אחרי שהתבכיינתי לחבר שלי בטלפון, וקצת נרגעתי מסערת הרגשות, שמתי טרנינג וברחתי לחדר כושר.

האימון עשה לי טוב.

כשיצאתי משם, בסביבות 21:00, היה כל כך נעים בחוץ. הבנתי שוב למה אני כל כך אוהבת את העיר הזו.

מישהו שם ממטרות באיזושהיא גינה והיה ריח של אדמה רטובה של קיץ. מהחצרות בדרך היו ריחות של יסמין ועוד פרחים שעושים חשק לשאוף ולשאוף..

רגעים של אושר..

 

ואז-נכנסתי שוב לאזור האסון.

הנחיריים שלי התמלאו בריח של טיח ואבק, וכל זכר לפרחים נעלם..

 

אני לא אוהבת מעלית.

-למישהו יש מושג כמה זמן לוקח לבנות מעלית בבניין של 3 קומות?

-מישהו מוכן לארח אותי עד שהבלגאן יגמר?

-למה הם לא מנקים אחריהם כל יום?

-למה אנשים לא יכולים להשלים עם העובדה שבבניין שלהם עולים למעלה בעזרת מדרגות?

-למה לעשות את החיים קלים?

-למה לא מספרים לי שום דבר מראש?

-מה זה בעצם היה משנה אם היו מספרים לי?

-האם לעצור בגופי את מכונות ההרס שמשמידות את המדרגות שאהבתי?

-האם הטיח שנשמתי אתמול העביר אותי על דעתי?

 

תשובות לשאלות וכל התייחסות אחרת, אפשר להשאיר בתגובות.

תודה..

ויומנעים לכם......

נכתב על ידי , 19/5/2005 07:48   בקטגוריות השריטות שלי  
179 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דורותי ב-25/5/2005 09:14



76,273
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבינה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבינה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)