סוג של דבר שאני מחכה לו כבר המווווווווווווון זמן כנראה הולך לקרות ממש בקרוב.

לא חשבתי שאני כל כך אתרגש, אבל יש לי פרפרים בבטן.

כדי לא לפתוח פה לשטן ועין הרע וכאלה, תישארו קצת במתח.

מבטיחה לעדכן אחרי.

בינתיים תכירו את היצור הכחול פה בצד, מתחת לחלון המסרים.

עדיין אין לו שם. הצעות יתקבלו בברכה.

הספקית, כמו שכתוב-אינקוגניטו היקרה. (שוב תודה...)

ועוד משהו אחד, כדי שלא תרגישו ממש מרומים-

יש איזשהוא פרויקט עכשיו. בוחרים את ספר הילדים האהוב.

תיכנסו בקישור הבא לבחירת הספר. סמנו את הספר שאתם אוהבים.

תענו על השאלות למטה ותוכלו לזכות בספריה לשנה. שווה...

א. אני יודעת כבר את התשובות לחלק גדול מהשאלות.

ב. גם אתם יכולים. גוגל אלוף בזה.

ג. אם אתם מקבלים שאלות ממש קשות, תצאו שוב לדף שבקישור ותיכנסו. השאלות ישתנו.

ד. אם מישהו צריך עזרה, אני כאן :)

ביי לבינתיים, סב..

עדכון-

האמת שאני עסוקה במטבח, אבל החלטתי לבוא לכאן לספר מה קרה, כדי שלא תהיו לי במתח מדי.

אז לא, מיכל (שכתבה לי אימייל היסטרי), לא קיבלתי הצעת נישואים :) (נראה לך??)

קרה משהו שאני חיכיתי לו (והיא עשתה את החישוב) - שנה, ארבעה חודשים, ותשעה ימים.

בעצם ב- 15.1.04 עוד לא ידענו שזה יהיה כזה סיפור אהבה, אבל די מהר זה קרה.

בקיצור, אחרי המון זמן, עשרות שיחות טלפון ו- sms-ים, הרבה שיחות במסנג'ר, מלא תגובות כאן,

החלפת תמונות, שיחות קצרות ושיחות ארוכות, שיחות של סתם ושיחות רציניות, ריב קטנטן, צחוקים היסטרים יותר ופחות ואפילו קצת בכי, הרבה תוכניות שלא יצאו לפועל, והמון המון המון אהבה ואיכפתיות-

התחברו מילים, למראה, וקול מקרוב - פגשתי אותה!!! את קימי (שלי)!

והיא כוסית יותר מאשר בתמונות. יפיפיה. רזה(!). ומתוקה לגמרי. וסקסית :)

ויש לה חבר בונבון אמיתי, שעזר לנו (לה?) להתגבר על המבוכה הראשונית. היה כיף-כיף-כיף.

כל כך מאושרת שזה קרה