כמו ילדה רעה.

כמות גדולה מדי.

זה לא נראה לי בריא,

אבל..

התחשק לי.

וחוץ מזה-

הוא אשם.

כי זה משהו שאי אפשר לא לבלוע.

המרקם.

הטעם.

נכנס לפה, והדבר שהכי רוצים לעשות אחרי שמתרגלים קצת לטעם זה-

לבלוע.

ולא משנה הטעם הספציפי.

ברגע שזה זה-האינסטינקט שלי הוא לבלוע.

ניסיתי שלא.

רוב האנשים אומרים שעדיף לזרוק לפח.

אבל אני-לא רוצה.

מה איכפת לי שחושבים שזה לא בריא.

ככה בא לי.

טוב.

אולי קצת הגזמתי הפעם-

על הבוקר בלעתי קופסא שלמה של מסטיק מאסט.

בי איזי הם קוראים לו.

מסטיק בטעם אגס וסברס עם תמציות צמחים (קמומיל ופסיפלורה).

מעניין.

אבל, כרגיל עם המסטיקים האלה-

מרגישים לי כמו סוכריות, אז-אני בולעת.

איפושהוא בפינה של הראש,

יש לי עדיין חשש שיקרה מה שאמא אמרה כשבלעתי מסטיקים כשהייתי קטנה-

יש סיכוי שיגדל לי עץ של מסטיקים בבטן?

לילה שני של שינה רגועה.

מחוייכת.

שלשום בגלל השיחות איתו.

אתמול כי הוא ישן איתי.

המלאך שלי..

האיש שעושה אותי כל כך מאושרת..

נרדמתי עם חיוך. ישנתי בתוך החיבוק שלו.

קמתי מחוייכת. חשבתי להתחיל להתארגן כשהוא היה במקלחת, אבל נרדמתי וקמתי רק כשהוא נכנס לחדר.

היו לנו עוד כמה דקות יחד, שבהן הייתי חצי רדומה, מה שגרם לכל הסיטואציה הזו להרגיש כמו חלום מהסוג הטוב..

הוא סיים לארוז את עצמו ואני הסתובבתי בחדר,

מתמתחת-מושיטה ידיים לחיבוק-מיללת לליטוף-נוגעת-מנשקת.

איזו דרך להתחיל את היום...

יומנפלא לכולכם.....

(מסניפה את הריח שלו מהשיער שלי.. מממ....)