כנראה יבוא פוסט יותר מתאים לחג מאוחר יותר. ברכות וזה. נראה..

שינה גרועה.

לא יודעת למה. לא צריך לקום מוקדם. והחדר מצוחצח. וכלי המיטה של החגים (יש כאלה..).

התעוררות מתחושה של זעזוע.

חשבתי שחלמתי, אבל מסתבר שזו מציאות-

רעידת אדמה של בוקר..

טלפון.

טעות במספר.

איש אחד.

אמר שהוא טעה, ובכל זאת-איחל שנה טובה. חייכתי..

הסבינה הולכת להסתובב בעיר הקודש..

(המשך יבוא..)

הלכתי הרבה.. (ככה זה כשנראה לי שלא ישאר זמן לחדר כושר)

כבר בתחילת הדרך קיבלתי ברחוב ורד יפיפה עם ריח מדהים.

לא. לא מאלה שחילקו ליד הסופר.

אחד ממש שווה. אמיתי. מהגינה.

עברתי בשכונה של העשירים.

והגנן, שמכיר אותי מהתקופה שהוא עבד בחנות הפרחים ליד הבית,

קרא לי. קטף את הורד הכי יפה בגינה. ניקה אותו טוב טוב מקוצים. והושיט לי..

חמוד..

את הורד נתתי לחנות שבה אני קונה את האיפור שלי.

10 דקות הליכה בשמש לא עשו לו טוב, אז העדפתי להשאיר אותו בכלי עם מים במזגן.

הן שמחו (המוכרות. כי הוא באמת היה מקסים). הורד שמח לתנאים. ואני שמחתי שכולם שמחים..

בדרך הספקתי לעבור שוב ליד הגרפיטי שאני רוצה לקחת אותה לצלם.

("תנו לישון בשקט".. "הס פן תעיר" ו"די לזיהום השקט" ליד אתר בניה).

נכנסתי להמון חנויות.

לא קניתי ברובן (משמעת צמצום המינוס..)

קניתי כמה מתנות במקומות שאני אוהבת (חנות יין, הפנינג ושוקולה).

קניתי חומרים להכין עוגת דבש לאבאמא.

פגשתי את ג'וג'ו, החבר של הכוסית המקסימה, במדרחוב, עושה עבודה חשובה

(סורי שלא היה לי זמן להקשיב כדי לחתום, ותודה על ההבנה).

הסתכלתי על אנשים. קצת הקשבתי להם.

דיברתי עם אליזבת.

שילמתי שכ"ד.

גיליתי שדברים השתנו ברחוב (דווקא היתה חנות נחמדה של יין ושוקולד. חבל שמאז שהיא בית קפה החלק של החנות הצטמצם נורא).

מכל מקום יש ריח של בישולים ואפיה.

איזו אוירה של חג...

עד כאן לבינתיים.

מהסבינה. שהולכת לתרום לחלל חדר המדרגות ריח של עוגת דבש..

(או שלא-אמא אפתה בבית ואני אוותר הפעם. עושה טלפונים במקום..)

שנה טובה!!

** מישהו חיפש "שמות סקסיים" בגוגל והגיע אלי.. כמה מחמיא :)