אחותי (הקטנה) בשלבים מתקדמים של לבנות בית.

וגם עובדת על הילד הראשון.

ומדברים על זה כל הזמן..

אני מרגישה כל כך מפגרת מאחורה.

ומקנאת..

וכועסת עלי שאני לא יכולה רק לשמוח בשבילה.

וצריכה לעבוד כל הזמן כדי להספיק מה שצריך.

זה לא כיף..

רק שתדעו-אני כבר מרגישה יותר טוב.

אולי זו החזרה לירושלים.

והחבר שלי.

והתגובות שלכם.

והמחשבות שלי.

העיקר שטוב יותר..

שיהיה שבוע מצוין. ורגוע. ומחוייך...