* היום פגשתי את תומר... דיברתי עם מירב בטלפון ופתאום הראש שלו הציץ בדלת והוא אמר שהוא כבר חוזר לבקר... איזו הפתעה... איזה כיף... אחרי כמה זמן הוא הגיע... קצת דיברנו וליויתי אותו למדרגות (מין מנהג שהיה לנו פעם... בדרך כלל הוא היה זה שליוה אותי, כי ברוב המקרים הוא יצא אחרי מהעבודה...) בדרך הוא סיפר לי שהלילה הוא טס לחו"ל... שאלתי אם ל"מוסקבה" (שם הקוד שלי לחברה שלו) והוא אמר שלפריז (אבל בשביל לפגוש את מוסקבה...) בהתאם ל"מסורת" ליד המדרגות הוא הוריד את התיק והקסדה של האופנוע והושיט ידיים לחבק אותי... כמה אוהבת חיבוקים... חיבוקים ממישהו מהשלישיה זה כיף... נימה אופטימית ביום קשה (שבויים... פיגוע לא רחוק מהבית...)...

* הפגישה עם תומר העלתה שוב את המחשבה לספר לכם מדי פעם זכרונות מהעבר... לא יודעת למה - אבל הפגישה הזו הזכירה לי את השיר שהפסיכי שלי כתב לי אחרי כמה שיחות שהנושא המרכזי בהן היה תומר... זה היה אחרי שמוסקבה עזבה את הארץ אחרי ביקור של עשרה ימים והקשר בינינו נגמר... הייתי שבורה... כל כך קיוויתי שהוא יבחר בי... ידעתי שהיא היתה שם קודם והוא תמיד סיפר לי שיש שם המון אהבה, אבל חשבתי / קיוויתי שהחודש וחצי האינטנסיביים שלנו ביחד שינו משהו... זו היתה תקופה של הרבה בכי... חוסר יכולת לעבוד... המון שינה... באחת הפעמים הפסיכי סיפר לי שהוא כתב לי "מחזור אהבה ודמעות"... התלבטתי הרבה אם לשתף אתכם... חוץ ממירב אף אחד לא שמע את זה... באותה תקופה, כל פעם כשקראתי את המילים הדמעות זלגו... היום אני יכולה להתמודד עם זה בלי בכי... לא יודעת למה דווקא עכשיו החלטתי לשתף אתכם בזה... דווקא הפגישה עם תומר היום עשתה לי הרגשה טובה... בכל מקרה - לעיונכם...

מחזור אהבה ודמעות

(יוני 2003)

כוכב מעורפל ודלוח,

השראתו לא תסולא בדמעות.

אסלול לך שביל ביער דמעותיך,

תלכי עליו בחושך מילותיי.

היא שלחה לך תומר דמעות,

תרווה ממנו נחת כמו

מאשכולית נוטפת מיץ חייה*.

עינייך מסמאות את מבטי,

הגשם הצהוב מבעיר שדות בקיץ

ומבשר טירוף עונות שמימי.

אני דורך על כוכבים עוקצים,

שאת שתלת בסובך שיחותינו,

סוליותיי מדממות מילות שיכוך.

גופך דולב כדלי שבור בחורף,

דולב, ראשו מורכן נוגע בזרימה

לדאבון לבו של מעיין נטוש.

ליבך יוצא אליו מרחק פסיעה,

מחטיא את מטרתו ומנסה לשוב

לשווא: חזך בוחר להישאר חלול.

לנחמה תפני לנפתולי רחמך

בו ילד-לא-נולד קורא לחלד.

מנהרת זמן בין קוטב לכוכב

ודפנותיה מצופים גווני פרידות אין-ספור.

במחזור הזה נכנסו קטעי שיחות שלנו... זה יותר רחב מהעניין של תומר... את הדימוי בבית השלישי הפסיכי שאב משיחה שבה סיפרתי לו כמה אהבתי להסתכל על תומר אוכל אשכוליות... כל כך סקסי...

* היום לפני שבוע היתה המסיבה... כבר עבר שבוע?... רק שבוע?... הייתי שמחה לחוות שוב את הלילה ההוא... שיהיה לכם לילהנפלא וחלומות מתוקים... סבינה...