* להצטלם בעירום -

חושבת שזה יסמל את ההשלמה הסופית שלי עם הגוף שלי... הייתי קרובה לזה פעם אחת... תומר (שבין יתר הכשרונות שלו, נמצא הצילום...) רצה לצלם אותי... מאוד הביך אותי... לא היה לי האומץ...

שותפה שלי, יעל, לומדת צילום... הצילומים הראשונים שלה מהשנה הראשונה מודבקים על השידה שלי... (הם וצילומי השמיים שלי...) חושבת שאיתה אני ארגיש נוח...

* לקנות פאזל של 1,000-1,500 חלקים של האביב של בוטיצ'לי -

עוד משהו שבאיזשהוא מקום קשור לאייל... אייל תמיד אמר לי כמה הוא אוהב את הגוף שלי... כמה הוא יפה בעיניו... האמת, שגם תומר ותמיר, אבל אייל היה אחר במחמאות שלו... פעם אחת, אחרי סקס של אחר הצהריים, עמדנו על השטיח בחדר (מתעלמים מהשכנים שממול... אולי אפילו מתגרים בהם...) הוא הסתכל עלי  ואמר שיש לי גוף כמו של הנשים של בוטיצ'לי... באותו רגע מאוד נעלבתי... בעיני הנשים של בוטיצ'לי נחשבו נשים שמנות... בעלות גוף גולש ונשפך... אמרתי לו... והוא חייך, ואמר שיש להן את הגוף הכי נשי וסקסי בעיניו... גם הפסיכי אמר לי שהייתי צריכה להיות מאושרת מההשוואה... מאז אני רואה אחרת את הנשים של בוטיצ'לי... אני אמנם הרבה בחדר כושר בזמן האחרון ומנסה להיפטר מכל מה שמרגיש לי מיותר, אבל אני יכולה להסתכל במראה... לראות באיזשהוא כפל שצץ סימן של בוטיצ'לי... ולחייך... מזמן חשבתי לקנות פאזל עם הרבה חלקים... רוצה שהוא יהיה מורכב מהנשים של בוטיצ'לי... בציור של האביב יש הרבה מהן... סוג של מזכרת...

* לראות את הסרט של יריב -

הסרט ההוא... שכבר הוזכר פה כמה פעמים... הסרט שבו יריב מדבר איתי על כל מיני דברים שנלקחו מהשיחה הארוכה בינינו אז... כשהוא בא לראות מה החלטתי לעשות עם ה"דבר" שאייל הביא לי... אחרי שזיהו אותי בסינמטק כ"זו מהסרט", אני כבר ממש סקרנית... דיברתי היום עם יריב... הוא אמר שהוא לא בירושלים, אבל הוא יגיע ביום ראשון ויהיה איתי בקשר...

* שוב סליחה על הפוסט הקודם, אבל... הייתי חייבת...