-אני צריך שתבררי משהו.

-מה?

-איך בדיוק עושים צוואה. אני יודע שזה עוד מוקדם, אבל אני רוצה שתהיי בעניינים. שתדעי מה בדיוק יש ואיפה.

-...

לא עושים דבר כזה. מבחינתי-אין דבר כזה להיות פה בלעדיו.

הוא אמור להישאר אחרי, ולא איכפת לי מה אומרים חוקי הטבע.

וכשהוא דיבר ככה הוא עשה לי לא טוב.

**

-אם עד שנה הבאה את לא מתחתנת, תביאי ילד לבד.

-(אמא מתערבת) יש לך זמן ואפשרות לעזור לה?

- אני אעשה בשבילה הכל. נסתדר.

- מניחה שזה מה שאני אעשה אבא. גם אני חושבת שכבר הגיע הזמן.

ועדיין-המון מקווה שזה יקרה בתוך זוגיות, כי אני חושבת שעם כל העזרה שאני אקבל מאבא, אין תחליף לבן זוג שנמצא שם איתך תמיד והוא שותף מלא להבאת ילד לעולם וגידול שלו.

**

סופ"ש נחמד עבר על הסבינה.

משפחתי שכזה. חתולי. ואפילו עם קצת חבר. קצת אבל כיף.

קטנצ'יק החליט להוכיח לכל העולם שסירוס לא ישבור אותו, והוא נשאר נמר קטן, וצד כל דבר שהוא רואה. בעיקר את הידיים שלי, שמלאות סימני שריטות. לפחות הנשיכות שלו נעלמות מהר.

נושא השיחה המרכזי בבית הוא הבית של אחותי ובעלה וההריון שלה. ואני בסדר עם זה. באמת..

אוהבת את הבית שהם בונים. דואגת שאחותי תטפל בעצמה כמו שצריך, כי כרגע הדבר שהכי מטריד אותה זה שהיא תעלה יותר מדי במשקל.

שוקלת ברצינות לחזור למושב אחרי הלימודים.

חשבתי שאני אשאר ירושלמית לתמיד, אבל אני מגלה שאני די אוהבת את הזמן במושב. ושנחמד לי להיות קרובה למשפחה שלי.

**

מזל טוב כפרות.

חייכת אותי עם הבשורה הטובה.

וריגשת בפוסט שלך.

מלא שמחה בשבילך.

שתהיו מאושרים תמיד!!