* קודם כל תודה... תודה לכל האנשים שביקרו כאן אחרי שהלכתי ועשו לי כל כך כיף היום בבוקר... כיף למצוא אותם (אתכם) כאן, מזכירים לי שאתם פה ותמשיכו לבקר... ה"קהילה" הקטנה שלי, שנוצרה במקום הזה... סליחה על הדביקות, אבל הייתי חייבת...

* את סופ"ש האחרון ביליתי, כמתוכנן, בעיקר בסינמטק - הרבה סרטים עם דם - ביומחמישי הייתי במרתון טרנטינו ("כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה" - הייתי שפוכה, ככה שלא נשארתי ל"ג'קי בראון") - ישבתי עם יואב ועומר המקסימים... סביבנו אלפי ילדים רעשנים ומעצבנים... ביומשישי הלכתי ל"אהבה זה כל הסיפור" (נחמד, לא יותר...) - אחר כך הצלחתי להשיג כרטיס ל"להרוג את ביל" - זה לא היה כל כך פשוט - כבר כשהגעתי לסרט הראשון בלטו בכל פינה הפתקים שמודיעים שכל הכרטיסים לסרט "להרוג את ביל" נמכרו... קצת התאכזבתי, כי היתה לי תחושה שאייל יבוא לסרט... בסוף "אהבה זה כל הסיפור" הוציאו אותנו מהיציאה הצדדית, כי האנשים ל"להרוג את ביל" כבר מילאו את כל הרחבה שליד הכניסות הרגילות לאולם... בחוץ עמד לו האופנוע של אייל... הייתי חייבת לחזור פנימה, לראות אותו... בקושי רב פילסתי דרך לכיוון הקופות, נאחזת בתירוץ הקלוש של לקחת כרטיס ל"להרוג את ביל" בשבת... ראיתי אותו... עומד בין עשרות האנשים... בולט מעל כולם (כבר אמרתי - איש גבוה...) חייך ואמר שלום... הגעתי לקופות וגיליתי, לשמחתי, שבדיוק שיחררו את הכרטיסים המוזמנים שלא נלקחו, וזכיתי בכרטיס לסרט... נכנסתי לאולם... התיישבתי שוב ליד אותם אנשים שישבתי לידם בסרט הקודם... סוג של גורל... צחקנו על זה... הוא ישב, כרגיל, בשורה האחרונה... כנראה שמתוך מחשבה שכל אחד מאיתנו מחכה למישהו, ויתרנו על רעיון האיחוד... אהבתי את הסרט... כמויות הדם שנשפכות בו אדירות... בהתחלה זה מפריע / מגעיל... באיזשהוא שלב מתרגלים, וכבר הפסקתי להפנות את המבט הצידה... סרט אחר... קצב מהיר... אני בהחלט אלך לחלק השני... בסוף הסרט נפגשנו בחוץ... קצת דיברנו... חיבוק ולהתראות... איזה איש... נרדמתי עם חיוך...

* ביומשישי קניתי את הפסקול של הסרט "החיים בלעדי" -

מ צ ו י ן ... מומלץ... שמעתי אותו שוב ושוב כל הסופ"ש והוא אפילו כאן איתי עכשיו...

* מצאתי באי מייל היום בבוקר הזמנה מונוס ליומולדת שלה ביומשישי... איזה כיף... היא הבהירה שמדובר במסיבת יומולדת צנועה ושהיא לא יכולה להתחרות במה שאני עשיתי ביומולדת... בטוחה שיהיה מצוין... פרטים בהמשך...

* עוד משהו שקשור לאייל - ביומשבת היה שידור חוזר של "אוכל למחשבה" בערוץ 8, הפרק על ה"בליינדייט". בסוף התכנית הבחורה מנסה להסביר מה היא מחפשת... זוכרת שבשידור הראשון, לפני כמעט שנה, שמעתי אותה והיא הגדירה כל כך מדויק את מה שהרגשתי (?) כלפי אייל... היא רוצה למצוא מישהו שהיא תרגיש כלפיו כמו שיהודית הנדל הסבירה בספר "הכוח האחר" למה היא כל כך אהבה את בעלה, צבי מאירוביץ - היא אהבה אותו -

"לא רק בגלל שהוא היה הבן אדם הנאצל והתמים מכל האנשים שפגשתי בימי חיי, אלא גם מפני שהיה הבן אדם הפרוע והקוצני שבהם. ומכל האנשים שפגשתי בימי חיי היה בו יותר..."

ראיתי אתמול את הפרק הזה... וזה כל כך אייל... וכל כך למה הוא המון חשוב לי... ולמה אני עדיין כל כך אוהבת את האיש שהוא...

               שיהיה לכם שבוע נהדר... סבינה...