|
 הבלוג הזה יצא לדרך שלושה ימים לפני גיל 30... לאור המאורע ולאחר מספר שנים של כתיבת יומן אישי מלא התרחשויות, החלטתי להרחיב את מעגל המעורבים בחיי, ולשתף עוד כמה אנשים במה שקורה איתי... מקווה שיהיה מעניין... |
| 2/2004
 הילד החולם-חנוך לוין... "אדם ישן הוא ילד, וילד ישן הוא תמצית הילדות. כל יפי העולם, כל רגשותיו, כל טעמו וניחוחו מתמצים בילד ישן. איי, ילדים, נולדתם לשבור לנו את הלב. אנשים קטנים שכמותכם, גמדים מצחיקים עם תחפושות משונות, סהרוריים, תמימים, שואלי שאלות מטורפות, שוברי צלחות, מרטיבי מכנסיים, קופים קופצים ורצים, קמים ונופלים, גונבי ממתקים ללא גבול וקץ. נולדתם לפרוט על מיתרינו הכי כמוסים. נולדתם שלא נוכל לעמוד בפניכם. פשוט לשבור לנו את הלב"...
את הקטע הזה של חנוך לוין מצאתי לפני שנה בערך... כשדברים עם תמיר הפסיקו להסתדר... כשאיבדתי אותו... לתמיר תמיד קראתי (ואני עדיין קוראת) "ילד" (בגלל פער הגילאים בינינו... שבע שנים למי שלא מעודכן...) הקטע הזה הזכיר לי אותו - ילד... תמים... ילדותי לפעמים (בדרך כלל מאוד בוגר לגילו...) - אהבתי את השטויות שלו... את התמימות... הטוהר... והעובדה שכל זה לא יכול היה להישאר שלי - שברה לי אז את הלב... (-:
אז הקטע הזה מוקדש לתמיר ולשאר הילדים, ששוברים לנו, הילדות הגדולות, את הלב...
יומקסים לכולם, סבינה...
| |
|