לא מבינה למה... לא מבינה באיזה מצב הייתי כשראיתי את הסרט אז, שהוא כל כך השפיע / או אולי אתמול - כשהוא נראה כל כך אחרת... אבל...

אחרי ההתרגשות הגדולה לקראת הצפייה החוזרת בסרט שעשה לי כל כך הרבה בפעם הקודמת - באה האכזבה...

פתאום הוא לא נגע בי... הקטעים שבהם כל כך בכיתי בפעם הקודמת נראו לי קיטשים / מגוחכים... הוא פשוט לא עשה לי את זה הפעם... אולי זו הציפייה... אולי העובדה שידעתי מה עומד לקרות כל רגע...

ובכל זאת...

עדיין צחקתי...

הפסקול עדיין מצויין בעיני...

שרה פולי עדיין יפיפיה בעיני... ומשחקת טוב...

והאולם לא היה מלא, אז אף אחד לא ישב לפנינו ויכולנו לשים רגליים (בלי נעליים, תרגעו...) על הכסאות מלפנים...

היה לי עצוב כשיצאתי מהסרט בגלל שכמעט כל הקסם נעלם...

ועכשיו - עם שתי ביקורות כל כך הפוכות - תחליטו לבד אם לראות... ואם יבוא לכם לספר לי איך היה - אני אשמח לשמוע...

ולא - כרגע אין לי כוונות להוריד את הסרט מרשימת הסרטים שאהבתי...

יומנפלא בלי שום אכזבות... סבינה...