קודם כל - פגון. (שבשתיים עשרה בצהריים יחגוג שלושה שבועות)

שמחה לבשר שהיום פגון הגיע למשקל בו הוא נולד. מעכשיו מקווים שרק יעלה ויעלה עד לשחרור.

הוא גם נפרד מכל עזרי הנשימה ומנסה שוב לנשום לבד כמו ילד גדול. לדברי אחותי הוא מתמודד עם זה יפה וגם כשיש הפסקות הוא חוזר לנשום לבד, בלי שמזכירים לו.

חוץ מזה הוא כבר עושה קנגורו על בסיס יומי וזה מצוין.

אני מחפשת רעיון למתנה על ההתקדמות.

זו בעיה, כי אסור להביא לו ממש מתנות (אומרים שאני צריכה לחכות שהוא יצא הביתה), וגם אין ממש מה להביא לו (הוא לבוש רק בטיטול ולא שמים דברים באינקובטור כדי לא להכניס לו לשם חיידקים וכאלה). הדבר היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו זה דיסק עם שירים או מוזיקה (רעיונות?), כי אמרו לאחותי שהיא יכולה להתחיל להשמיע לו מוזיקה כשהוא באינקובטור. היא עדיין לא עשתה את זה כי הלחצתי אותה כשאמרתי שאזניות הן מקום שחיידקים אוהבים, אבל ברגע שימצא פתרון לעניין האזניות פגון יתחיל להכיר מוזיקה.

בקיצור-יומאופטימי. טפו-טפו-טפו

חוץ מזה מזג האויר בירושלים מעולה עכשיו. יש בחוץ רוח נעימה. לא קרה ולא חמה. בדיוק בטמפרטורה ובמהירות האידיאליות. מודה, עכשיו אני עם מזגן, אבל הרגשתי בדרך מהח"כ וכשיצאתי לזרוק את הזבל. תקנאו-תלאביבים!

עכשיו חזרה לענייני מסעדות.

כדי לא לעצבן אותה, אני אתחיל הפעם מהירושלמיות-

קודם כל: ציון לשבח. מסעדה שאכלתי בה עם פליטת חיפה לפני שבועיים בערך-

מסעדה: שאנטי

כתובת: סמטת נחלת שבעה 4, ירושלים (בחצר הפנימית של תמול שלשום, אצ'ה, וכו').

אוירה: רומנטית ונעימה.

מלצריות: נחמדות. לא תמיד זמינות, אבל ברמה נסבלת.

מנה מומלצת: כל מה שהזמנו: פתאי צמחוני שהיה מלא בירקות ומתובל בצורה מדויקת, וסלט ירוקים ועגבניות שרי עם תאנים ברוטב ויניגרט שהיה ממש מוצלח. הסורבה היה רגיל. קצת טעם לוואי, אבל לא הרס את ההתרשמות החיובית.

יש מקום לשיפור: בגזרת הלחם. היה חביב מינוס כשהגיע חמים, אבל נהיה מזעזע כשקצת התקרר. אולי זה בגלל שהגענו במוצ"ש וסביר להניח שהוא לא היה בשיא הטריות.

נק' זכות: יש מבחר לצמחונים. האוכל טעים. יש עוד כמה מנות שאני רוצה לנסות. ו-לא יקר בכלל.

ועכשיו: אכזבה! ביקורת חוזרת למסעדה שזכתה פה להמלצה חמה בפעם שעברה:

מסעדה: אדום 

כתובת: יפו 31, ירושלים

אוירה: עדיין רומנטית.

מלצרים: חביבים מאוד.

מנה מומלצת: לצערי-הפעם אין

יש מקום לשיפור: האוכל! והעניין של המוזיקה-לנסות להתגבר במוזיקה שקטה על להקה ירושלמית שמנגנת בלייב מתחת לחלון-לא עובד וסתם עושה יותר רעש.

וחזרה לאוכל: נתחיל בבנזוג-

מנה ראשונה: רוסטפיש טונה אדומה צרובה וסלט עשבים. אכזבה. הטונה היתה סיבית נורא. כצמחונית התעודדתי מהמחשבה שדוד טונה מת בשיבה טובה. את הבנזוג זה פחות שימח. מנה עיקרית: אנטריקוט ברוטב יין אדום. מגיע עם פירה וגזר אפוי. התבקש מדיום רייר. הגיע רייר לגמרי. ממש מהפרה. כשהוחזר לעוד קצת עשיה חזר וול דאן. התוצאה: בנזוג מבואס.

ועכשיו אני: מנה ראשונה: סלט עגבניות תמר, בצל סגול, זיתי קלמנטה, מוצרלה וקרוטונים (פלפלים נשארו בחוץ, לבקשתי). סתמי. היו שם גם עגבניות רגילות. המון עגבניות. טו מאצ' גם בשביל חובבת עגבניות כמוני. הבצל הוזז הצידה מתוך התחשבות בבנזוג. המוצרלה לא היתה מעניינת והצטרפה לבצל. הזיתים היו טעימים. גם העגבניות המיובשות שהצטרפו לאורגיית העגבניות. והקרוטונים-רק עכשיו כשהסתכלתי בתפריט גיליתי שמדובר בקרוטונים. אותי לימדו שקרוטונים זה קוביות קטנות של לחם מיובש עם שמן. לחם מיובש ושמן היו (וזה אפילו היה די טעים), אבל אלו היו ג'איינט קרוטונים. שני צינורות ענקיים שזכו לכינוי: שטרונגולים. מנה עיקרית: פסטה רחבה בחמאת עגבניות וטימין. 98% מהמנה נארזה ונשלחה עם הבנזוג הביתה. זה כבר אומר הכל, לא?! נכון. כתבו "חמאת", אבל קיוויתי שיהיו יותר עגבניות. ביס אחד גרם לי להבין שזו בסך הכל בריכה של חמאה אדומה. יותר מדי בשבילי. ויתרתי. בקיצור-מאכזב. מבחר מאכזב לצמחונים שלא אוהבים את האוכל שלהם מוטבע בשמנת וחמאה.

נק' זכות: פיצו בסורבה על חשבון הבית. עדיין יצאנו עם טעם רע ומחשבות לא לחזור יותר. חבל..

ועכשיו לתל אביביות:

מקום חדש בשבילי (ויש שיגידו-רק עכשיו? הגזמת!) מאז עבר קצת זמן, אז הזיכרון קצת מעורפל. שותפותי לחוויה מוזמנות להוסיף משלהן לביקורת :)

מסעדה: אורנה ואלה

כתובת: שינקין 33, תל אביב

אוירה: שינקין. קצת צפוף.

מלצרים: חמודים. מאוד.

מנה מומלצת: כמובן שלא יכולנו שלא לטעום את לביבות הבטטה המפורסמות (ברוטב שמנת ועירית), ואכן-לא סתם יצא להן כזה שם. אחלה לביבות. למנה עיקרית אני לקחתי אורז וירקות שזה ירקות מבושלים ואפויים ברוטב על אורז בסמטי ואורז בר. מצויין. תיבול מדויק. פריכות משמחת. פשוט טעים. לא ציפיתי ליותר מדי. חשבתי שזה סתם שם, אבל הופתעתי לגלות שמאחורי השם יש גם אוכל טעים.  

יש מקום לשיפור: אני מבינה שהאינטימיות והגודל זה חלק מהקטע, אבל התור בחוץ הוא לא הגיוני. תתרחבו, באמת.. מעדויות נמסר שגם מצב השירותים לא משהו. ממכם אנחנו מצפות ליותר.

מסעדה: רפאל

כתובת: הירקון 87 תל אביב

אוירה: נעימה (שבת בצהריים). נוף לחוף של תל אביב, אבל בלי הלחות והצפיפות.

מלצרים: ידידותיים.

מנה מומלצת: הפוקצ'ה-עדיין אלוהית. הפעם הלכנו לעסקית של שבת בצהריים -98 ש"ח (להבנתי זה הדבר היחיד בשבת בצהריים). היה מעולה. מאוד טעים. כמנה ראשונה מקבלים מלא מנות ראשונות. חציין צמחוניות. טעימות נורא: חציל בלאדי שרוף באש עם סלט של ריג'לה, צנוניות ויוגורט כבשים; סלק אדום בקרמל חריף, סויה, וואסבי עם שמן שומשום; זיתים מבושלים בשמן זית, לימון ותבלינים מה"מאגרב"; עטאייף ממולא בגבינות עיזים מהסטף עם בצל ירוק ונענע יבשה; עלי מנגולד ממולאים בבורגול ובשר טלה עם יוגורט כבשים ונענע; "בריגול" של פול ירוק וארטישוקים עם לימונים כבושים וכוסברה; "טאבולה" של קוסקוס עם עשבים ירוקים, שאלוט, פלפלים ועגבניות; סלט של ארוגולה ולבבות חסה בויניגרט אנשובי ובצל סגול; סלט "משוויה" של פלפלים חריפים, עגבניות וחצילים עם פלפל צ'ומה; סלט של תפוחי אדמה בחמאה חומה עם איולי ובוטרדו; סרדינים כבושים מהים התיכון עם פלפלים קלויים ושמן זית. כן - את כל זה. החציל מעולה (זו המנה שאכלתי בזמנו בשישי בערב. עדיין טעים. הסלק, הזיתים, הטאבולה, התפוחי אדמה (אצלנו זה היה עם במיה, לדעתי), והיה גם משהו עם חומוס. מסתבר שאפשר לוותר על העיקרית ואז המחיר ממש מגוחך בשביל ארוחת צהריים משביעה במקום שכזה. בקיצור-מומלץ בחום. 

נק' זכות: שירותים סקסיים.

עד כאן להיום.

עדיין מוזמנים להצטרף לביקורת מסעדות, למרות שאני כבר סקפטית לגביכם :)

לילה טוב!