שוב יומולדת... והפעם ילדת היומולדת היא קימי שלי... אהבתי הראשונה פה בבלוגספירה... אחת המגיבים הראשונים שלי... הילדה שגורמת לי תמיד לחייך... (טוב, חוץ מאשר בסיטואצית הקפאת הבלוג...)

ילדה של שמש (כמה שהשם הזה מתאים לך...) בת 18, ולכבוד זה מקדישה לך את הפוסט הזה - סוג של ברכת יומולדת - הדבר שחשוב לנו יותר ממתנות ביומולדת (ועוד משהו, שעיתוי ההשלמה שלו עוד לא ממש ברור...)

ילדונת,

אנחנו מכירות חודשיים וחצי - כבר חודשיים וחצי?... רק חודשיים וחצי?... איך הזמן רץ כשנהנים?... האמת שכנראה שבינינו הזמן לא ממש משחק תפקיד - פער גילאים גדול לכל הדעות... תקופה יחסית קצרה של היכרות... ויחד עם זה - הפכת לדמות שמאוד חשובה לי... סוג של אהבה ממבט ראשון... כל ה"אוהבת אותך הכי בעולם"... נשיקות וחיבוקים גדולים... הכל בא עמוק מבפנים... אהבה אמיתית... אמון מלא שמאפשר לנו לספר באי מיילים פרטיים דברים שלא יכולים להיכתב כאן, מול כולם... אפילו תקופת השקט שגזרת על עצמך פה... הורדת המינון של הקשר... לא פגעו בעוצמת הרגשות... כל כך אוהבת אותך...

בפגישה הראשונה בינינו איחלת לי המון מזל טוב לקראת היומולדת ועכשיו תורי, ילדת שמש שלי,לברך אותך ביומולדת שלך...

מאחלת לך...

שהחברים שלך ימשיכו לעטוף אותך...

שתצליחי לשמור על פרופורציות... או לפחות תצליחי לחזור אליהן כמה שיותר מהר...

שתגשימי את המשימות לפני גיל 20 - להגיד למישהו "אני אוהבת אותך" ולהתכוון לזה, אפילו אם זה יהיה עניין זמני... לעשות קעקוע... ללכת עם בקיני... ולאודישנים (משחק)... והכי חשוב - להשלים עם עצמך...

אחרי זה שתתפני למשימות ה- 30 שהצבת לעצמך - מכונית... סקס עם אישה... שלישיה עם שני גברים... ועוד משימות שיש לך שיכול להיות ששונות משלי...

שתשמרי על הקסם שלך... החיוכים... הצחוקים... אבל - בינינו - את יכולה להיות פחות ביישנית ולהרים טלפון...

שכל בוקר תיתקלי בהרבה חיוכים... מכולם...

שסופי השבוע שלך יהיו מלאי בילויים... אבל שההאנג אובר יעבור מהר...

שלא תהיי חולה הרבה... אלא אם בא לך תירוץ לכמה ימי חופש מהילדים...

שנבלה יחד בשלג שירד בשנה הבאה בירושלים...

שלא תהיי יותר בהיסטריה של חיפושים אחרי הארנק בכל פעם אחרי שתשתמשי בו... שתסמכי על הוודאות שלך שהוא הוחזר לתיק...

שתרקדי הרבה בזרועות של מישהו-אים... בגלל שזה "נחמד"...

שתמשיכי להנות מצ'וקי הקטן... ולחשוב שהוא הכי מקסים בעולם...

שלא תתייסרי אחרי כל דבר קטן שאת אוכלת... שתלמדי הרבה יותר מהר ממני לאהוב את עצמך כמו שאת...

שלא תאלצי לחוות פרידות ושלא תרגישי שוב צורך להפסיק לכתוב כאן...

שכל בוקר תפקחי את העיניים עם שיר אהוב ברקע... או עם חיוך של מישהו לצידך... וכמו שאמרת - הכי טוב - שילוב של השניים...

שנמשיך להכיר פה ביחד אנשים מקסימים כמו scandi ו- mrcellophane שהכרתי כאן דרכך...

הרבה התאהבויות... פרפרים בבטן... זה כיף...

שההתמכרויות שלך יהיו רק כאלה מהסוג הנעים כמו ברשימות שלך...

שתזכי בגברים בגובה הרצוי עם החיוך שעושה את זה...

הרבה מכל מה שאת אוהבת - אחיך... שמש... זמן איכות עם חברות... חוטיני... כדורגל וכדורסל... חיבוקים... הצגות... צחוקים... סרטים... לרקוד... מוזיקה... מנגו... (עיניים - מספיק השתיים שיש לך, והעיקר שתמשיכי לאהוב אותן... אהבה עצמית מלאה מתחילה באהבות הקטנות...)

שמכבי חיפה (כדורגל) ומכבי תל אביב (כדורסל) (מקווה שאני לא עושה פה טעויות) יביאו לך הרבה נחת...

שלא תרגישי חסרת אונים... שלא תיתקלי בצפרדעים... ושאף אחד לא ידבר אליך בהתנשאות ו/או ישקר לך...

וגם פה - מוסיפה כמה ברכות רגילות -

מאחלת לך אינסוף בריאות... המון המון אהבה... ימים מחייכים והרבה רגעים של קסם...

מאושרת לחגוג איתך חגיגה כפולה - יומולדת והחזרה שלך לפה...

מרימה כוסית לחיי המשך שכנות נפלאה כאן... וחברות מצויינת, שתחצה את גבולות הבלוגים ותחדור למציאות...

                      אוהבת אותך כל כך הרבה, סבינה...

* וכל מי שעוד לא הכיר - המלצה חמה - תקפצו לבקר - תתאהבו כמוני... היא סוף כל סוף חזרה...

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=19330