* אחרי שנפרדתי מרוב הבלוגרים, שכבר הלכו לישון, אני אוספת את מעט הכוחות שנותרו אחרי היום הזה (התעוררות ב-6:00, עבודה, חדר כושר, שיחה עם האיש שעשה לי נעים, נסיעה הביתה, ובערך מאז שהגעתי - כאן, מול המחשב...) ומנסה לקיים הבטחה ולפרסם עוד פוסט הלילה...

* מנה ראשונה - קצרצר של תודה...

ימים כהים עברו על כוחותינו (כוחותי, אבל "כוחותינו" נשמע יותר טוב...)...  ימים של בלבול... של עצוב... ניסיון (לא ממש מוצלח) להבין מה אני רוצה ומה לא... הרבה בכי... סף רגישות נמוך מים המלח... מנסה לקום ונופלת... נאחזת בכל דבר טוב, אבל עדיין בפנים היה בלגאן... סוג של ענן שחרחר שהחליט לעצור מעלי והסתיר לי את השמש... אחרי מה שנראה השיא, יצא לאויר העולם פוסט המלט, ובגלל שלא רציתי / יכולתי להתמודד עם התגובות לא איפשרתי להגיב עליו... אבל... ישנם אנשים שהצליחו להתגבר על המכשול ולהגיע אלי... והמילים הנעימות שלהם עשו לי טוב ויש להן חלק לא קטן בהתאוששות... הענן עוד קצת כאן, אבל הוא אפור בהיר... ומתכווץ... ואולי הרוחות שהבטיחו הלילה יעיפו אותו... ואולי לא... אבל אני כבר מכירה אותו... הוא כנראה אוהב אותי, כי כל כמה זמן הוא קופץ לבקר... לפעמים אפילו נדמה לי שזה קורה באותן תקופות בשנה... ואני כבר מזהה אותו מתקרב... אבל עדיין לא מצאתי דרך למנוע ממנו להגיע... ואולי התרגלתי אליו... ואני יודעת שמגיע הרגע שהוא עוזב... המילים החמות של האנשים היקרים כאן עזרו לי לעבור את הימים האלה עם חיוכים בין הדמעות... עם דמעות של התרגשות מאושרת מהאנשים הנפלאים שזכיתי להכיר כאן... כל אחד בדרך שלו - היו שהציצו מחלון המסרים... היו שהגיבו בפוסטים קודמים ועדיין כיבדו את הרצון לא לפתוח את הנושא ורק שלחו מילים מחבקות וחיוכים... היו כאלה שהאירוח הנעים אצלם עשה לי טוב... היה איש שהקדיש לי פוסט ... והיו כאלה ששלחו מיילים ישירות אלי... ובראשם אישה מדהימה עם יכולת חיבוק אינסופית...

התגובות שלכם הוציאו ממני לא מעט חיוכים... ועל זה - תודה ענקית... 

* זוכרים את המאבטח מלקט העובדות הראשון ? - אז היום... אחרי כמה חודשים שבהם הוא בוחן כל יום, שוב ושוב מה יש לי בתיקים מתוך יצר חטטנות לא מובן, לדעתי (כי מי יחשוב שאני מסוגלת לסחוב איתי פצצה???) - כשנכנסתי ופתחתי שוב את הרוכסנים בשני התיקים והשקית של הנעליים - הוא חייך ואמר שכבר הרבה זמן הוא בודק את התיקים שלי... אמרתי לו שהוא כנראה חושב שאני ממש מסוכנת, אז הוא צחק ואמר שדי, מעכשיו הוא סומך עלי... מקווה שמהיום באמת נסתפק בשלום...

* לקט שכנים: ניסוי, ידידי הנפלא והבוטה משהו, חגג 3000 אתמול... אנשים עם אומץ שמסוגלים להשתתף בחגיגות, עדיין יכולים לקחת חלק.  והיכרויות חדשות מומלצות, למי שעדיין לא זכה להכיר - whatamess - חבר חדש ומקסים ושדות - איש שמדבר בשפה גבוהה ומיוחדת, שאני מתעקשת להבין... ותמיד נהנית...  - מוזמנים להתאהב בעצמכם... 

* כמה חיפושים בגוגל שהביאו אלי: "קימי"; "אני אוהב את ניבה"; "גברים ישראלים בעירום"; "מפורסמים ישראלים בעירום".

* האיש שעשה לי נעים - תרשום בפניך - נסיעה מביכה משהו עם הטרמפ שלי - יש לך חלק בזה...

* ומסיימת בכמה מילים משיר, סוגרת מעגל עם הקצרצר הראשון -

                 "לא פעם זה קשה

                  אבל לרוב מילה טובה

                  מיד עושה לי טוב

                  רק מילה טובה

                  או שתיים לא יותר מזה"  

שוב תודה לכם, יקירי...

חושבת שאני האחרונה מאיתנו שנשארה פה הלילה... עוד מעט סוגרת את האור והולכת לישון... מחר יומשל תינוקות...  

סופ"שנפלא לכם, אוהבת המון, סבינה...