אלוהים אוהב לקחת אליו את הגברים במשפחה של אמא בסוכות.

אחרי שהוא לקח את אח של אמא ביום הראשון של חול המועד לפני הרבה שנים,

ולפני שנה בדיוק, בחג הראשון, את סבא,

הלילה הוא לקח את אח של סבא. איש שהיה אבא בשביל אמא בכל השנים שעברו מאז שהורים שלה החליטו שהם כבר לא רוצים אותה כבת. אני הצטרפתי לביקורי שבת בבוקר אצלם של אבא ואמא מדי פעם, כי הוא ואשתו היו זוג מקסים שהיה מאוד נעים לבוא אליהם, וגם, כנראה, כי גם לי היה חסר סבא וזה היה הדבר הכי קרוב אליו, אח שלו.

זוכרת במיוחד את הצחוק שלו, שבו כל חלק בפנים שלו חייך. באופן קבוע הוא היה שואל אותי למה אני עוד לא מתחתנת, ואשתו היתה אומרת לו שיניח לי, וגם תורי יגיע. הם היו זוג לדוגמא. הוכחה שגם אחרי 50 ומשהו שנים אפשר לאהוב כל כך הרבה..

עצוב..

(תמונה מהביקור האחרון אצל אח של סבא. הלכנו להיפרד..)

היום אחיין שלי חוזר הביתה.

אחותי ביקשה שאני אבוא איתם לשחרור.

מאותו בית חולים יצאו היום שניים-

אחד לדרכו האחרונה.

אחד לדרך חדשה.

סוף לאחד, והתחלה לאחר.

איזה עולם..