הפוסט הבא בטח ישמע כמו פוסט של ילדה בת 14, אבל אני חייבת...

היום יש לעופר (המאבטח) יומולדת... הוא סיפר לי על היומולדת שלו אז, בפגישה ההיא... בדרך לעבודה חשבתי מתי להתקשר אליו להגיד מזל טוב... בכניסה לעבודה, ליד המדרגות פתאום ראיתי אותו לשניה ליד הכניסה לחדר של המאבטחים, סוגר את הדלת... קראתי לו והוא פתח את הדלת וחייך... אמרתי לו שאני חושבת שמגיע לו מזל טוב היום... הוא הופתע ושאל איך זכרתי... אמרתי לו שאת הדברים החשובים אני זוכרת... אמר תודה ושאני הראשונה שאומרת לו מזל טוב היום... התקרבתי ונתתי לו נשיקה... חייך את אחד החיוכים המקסימים שלו... עשרות פרפרים קטנים חזרו להתעופף בתוכי... לא דיברנו מאז השיחה ההיא... הסתפקנו בחיוך כשנתקלנו מדי פעם במסדרונות...

רק עכשיו, 15 דקות אחרי, הנשימה חזרה לקצב הרגיל...

      הדברים שעושים לי להתרגש...

יומרגש לכם... אוהבת, סבינה...