הלילה הצלחתי לישון שמונה שעות... פעם זה היה הסטנדרט - שמונה שעות זו המכסה האידיאלית בשבילי... מעבר - זה בונוס... פחות - זו הרעת תנאים... מאז שאני כאן, לא הגעתי ל-8 שעות שינה בלילה בסופ"ש... והלילה זה סוף כל סוף קרה...

הסופ"ש הזה גם הייתי קצת יותר בחיים האמיתיים - דפדפתי בעיתונים, הייתי בסלון עם המשפחה, אתמול מורן היתה פה עד מאוחר והייתי איתה רוב הזמן (כבר שלוש פעמים יצא לי לקרוא לה "מורן" ולזכות במבט לא מבין מאמא... כנראה שלא לגמרי נגמלתי...), ריץ' רץ' זכו להתייחסות יותר מתמיד (ריץ' רץ' הבת אפילו נהייתה חברה שלי...), אתמול אפיתי עוגות והלכתי עם אחותי לבקר את סבתא במושב (מאז ערב ליל הסדר לא הייתי אצלה, והיא גרה פה, כל כך קרוב), הייתי כמה פעמים בבית של אחי (שנמצא פה בחצר, אבל מזמן לא הייתי אצלו...) - בקיצור - ההתמכרות המוחלטת לכאן מתחילה לעבור... מתחיל להיווצר סוג של איזון בין פה לבחוץ... כבר לא כותבת כל יום... מדברת יותר על דברים אחרים... וזה מרגיש יותר "נורמלי"...

היום מתכוונת לחזור לירושלים מוקדם, כבר בצהריים... גם זה מזמן לא קרה...

אני, סבינה, עדיין מכורה, אבל מתחילה להיגמל...

המשך סופ"שמחוייך לכם...