כי קר פה. דמט. קפוא.

אתמול ישבתי בדירה, אחרי ח"כ, מחכה למים חמים, עם: גרביים עד הברכיים; מכנסיים ארוכים של הח"כ; חולצה קצרה; חולצה ארוכה; סוודר; צעיף; רדיאטור דלק ובאיזשהוא שלב גם המזגן. וקפאתי (=ציפורניים סגולות, שפתיים רועדות, שיניים נוקשות). וגם בעבודה היום-מזגן על מקסימום בחדר. לבוש מלא. וידיים קפואות. כסססססססססס.

(אבל.. בסיבוב בעיר אחרי הצהריים דווקא היה לי נעים)(וחוץ מזה-אני מעדיפה קור על גשם. ושלג על קור. שמישהו שם למעלה יעשה משהו).

חוץ מזה, עושה רושם ששותפתי היקרה לחדר בעבודה הצליחה, אחרי שבועיים-שלושה שהיא באה חולה לעבודה, להדביק אותי, כי יש לי פתאום עקצוצים בגרון. ונרשמו כמה שיעולים (מאז שכתבתי את זה העקצוצים הפכו לכאבים בבליעה. כס)(אבל אולי זה יסדר לי כמה ימי מחלה)

ו-תפוס לי צוואר ימין עד סוף שכמה ימנית. וזה לא נעים (אבל- אולי מישהו ירחם עלי ויעשה לי מסאז')

ו-אני מיובשת מהמזגנים והרדיאטורים בחיים שלי (אין לי משהו טוב להגיד על זה).

ו-גיליתי בבוקר שהמשקפיים שלי על סף קריסה, אז נוספה עוד תחנה במסע המתוכנן לאחר הצהריים (המשקפיים כמעט תוקנו. הן כבר לא רופפות. יש עוד נזק אחד, אבל בגלל שאין לי זוג רזרבי התיקון הזה ידחה).

ו-גיליתי אופי חלש וקניתי סקיני, למרות שנשבעתי שאני לא אכנע לאופנה המזעזעת הזו (אבל אני אחליט סופית אחרי חוו"ד נוספת ואם זה באמת גרוע כמו שאני חושבת - המכנס יוחלף)(חוץ מזה קניתי גם חולצת קולר בצבע שחור וזהב (!) שזה גם לא אני, אבל אני חולה. ומותר לי להישבר מול מוכרים שמשלמים להם כדי להחמיא לי!).

לפני שתעירו - אז מה אם הכל קיטורים ו-אוי-אוי-אוי. תתמודדו. רציתי לשנות רקע וזה עדיף על פוסט ריק, שיש לו רק כותרת (וגם ניסיתי לרכך את הקיטורים בסוגריים).